כולכם כבר בטח אכלתם את עצמכם מרוב דאגה, המחשבות עליי לא הפסיקו לבזבז (הערת המחברת: לעשות בזז בזז) במוחכם.

לא יכולתם לתפקד, לאכול, לשתות, לעשן, לראות טלוויזיה, לשחק באייסי-טאוור, להרביץ לאחיכם הקטן, לזרוק אטבי כביסה מהחלון.

(לקרוא בנימה דרמתית) חייכם לא שווים דבר בלעדיי!

(להמשיך לקרוא בנימה דרמתית) העננים נזלו בין אצבעותיכם החרורות!

(כנ"ל) מחוגי השעון ברחו מפניכם!

(...) מה נותר לכם בעולם זה?!

(להפסיק לקרוא בנימה דרמתית) בואו איתי לגיהנום