ביסודי זה היה הכי מגניב להתחפש.

ולהשקיע בתחפושת ולצאת כמה שיותר מקורי.

אבל, לצערי, אני כבר לא ביסודי.

וכאן, האנשים ה"אובר מגניבים" לא מבינים את המסורת הפורימית.

הבנים בכלל לא מתחפשים.

הבנות מתחפשות לזונות (וזה לא קשה להן מדי).

אני לא מתחפשת. אני רק אצבע את השיער שלי בספריי כתום (כי זה חלום חיי, ואמא מרשה רק בפורים), ואתהלך בפנים נפולות בין הטרמפולינות לטרמפולינות האחרות.

לעומת זאת, אם תהיה מסיבת פורים בקאנטרי (ונאמר: אמן), דווקא היה לי רעיון ממש נחמד לתחפושת.

אבל... אני לא אגלה לכם, כי אני כ"כ קשוחה ואפלה ודיסקרטית.

וזה כן מגניב מאוד. מאודמאודמאוד.

אוו אוו, רוצים לשמוע מה אני מתכננת לערב פורים? זה אחד הדברים המעניינים והמקוריים שאפשר לעשות.

אני, כמו בכל יום רביעי, הולכת ללמוד 3 שעות מתמטיקה בבר-אילן.

אז פתחו את לבכם וגלו את האמת, מגיע להם למות או מה?

אתמול במקרה הייתי בתל-אביב (אצל נירולוג), וכשנסעתי בדרך חזרה ראיתי שלט ענק עם פנייה לבר-אילן (האוניברסיטה, אני מניחה).

בקיצור, לא חשבתי פעמיים וחטפתי את ההגה מידיה של אמי, ונסעתי לבר-אילן.

הם לא הספיקו להבין מה קורה, כשהמכונית פרצה אל הדלת שמיועדת לבני-אדם, ושברה את כל חפצי הזכוכית באזור.

ארבעה אנשים, שנראו חשודים כמורי מתמטיקה נדרסו באכזריות.

אופס, גלשתי לנושאים שלא קשורים לפורים, מה אעשה עם עצמי בשארית חיי הנלוזים?!

אחזור לנושא של פורים, אני מניחה.

שמתי לב שהמילים "מגניב" "מגניבים"  "מגניב מאוד", כלומר, מילים מהשורש ג.נ.ב מופיעות פעמים רבות בפוסט זה.

האם פורים הוא בסה"כ עניין של מגניבות?

האם זה רק קטע של משחקי אגו?

תחרותיות בנושא כ"כ לא ניתן לשפיטה?

השפלה של הלא מגניבים?

חוסר השפלה של המגניבים?

מה הרעיון?

כל המורשת של פורים נעלמת, ברגע שאני מפחדת לצאת מהבית בגלל הנפצים.

ברגע שחצי מהאנשים כבר לא מתחפשים, והחצי השני מתחפשים לאותו הדבר.

לא חבל? חבל.

אני אתחפש לג'ורג'י.

טוב, אני לא. אבל זה עדיין נחמד לומר את זה, לא?

אז זהו. אולי השנה אני אחפש את תוליס למשהו. לארנב או ג'וק או תמנון או... מלפפון חמוץ.

אולי לא.

אם לא שמתם לב, אני בבית, שוב. יש לי בדיקות EAG.

זה נשמע ממש מגניב, למען האמת.

שמים לי קסדה על הראש ובודקים את החשמל במוח שלי

להלהלה. חלומות פז וסופגניות משמינות.

טולקין (חהחה, מצחיקמצחיק).