אז כן, כפי שנאמר בדיוק רב בכותרת החיננית שלי, אני מתה.
(אוקיי, אז זה לא בדיוק מה שנאמר בכותרת החיננית שלי, אבל אני בטוחה שכשקראתם אותה הבנתם מייד שזו הכוונה!)
ובכן, הריעו [הערת שוליים שולית שאינה קשורה לטקסט בשום אופן שהוא, כמעט: מצאתי את עצמי בודקת בWord ובגוגל איך כותבים הריעו (או הריאו). אני יודעת שאני מפגרת, וכן, כותבים הריעו, ואיך לא ידעתי את זה ובלה בלה. סתם, היה בי צורך עז לציין את זה. מפגרת שכמותי.] לעצמכם ולעצמי ושמחו וצהלו וכו' וכו'.
כן, היום הוא יום גסיסתי המוחלטת! הרי! הידד! ~אנשים מריעים ושמחים וצוהלים וכו' וכו'~.
חיסנו אותי היום מפני פלצת (טטנוס), אסכרה (דיפתריה), שעלת ושיתוק ילדים, בזריקה אחת בזרוע.
להזכירם, לחלק ממקבלי החיסון צפויות אחת או יותר מהתגובות הבאות:
נפיחות, אודם, כאב מקומי, צמיחת איברים נוספים, עליית חום, כאבי ראש, התקפי לב לא מוסברים, עצבנות, עייפות, מוות פתאומי, חוסר תיאבון, בחילות וכאבי בטן.
תופעות אלו בדר"כ קלות וחולפות מהר (צ'יק-צ'ק!).
אננס קדוש אי שם בשמיים, אני חוששת שאחות בית-הספר הנחמדה הזריקה לי סמים.
אני שונאת את יום ראשון.
תגובת ה': מדוע את שונאת את יום ראשון?
טענתו של משה: כיוון שהוא מצהיר על התחלה של שבוע חדש. על סופו של סוף השבוע, ועל קיצו של יום שבת המהולל.
ויעש ה' את השחייה הצורנית, וירא כי טוב.
ויעש ה' אימונים חמש פעמים בשבוע, וירא כי טוב.
ויעש ה' אימוני נבחרת ביום שישי, וירא כי מצויין!
ויעש ה' מחנות אימונים, וירא כי כולם מתים.
ויאמר ה' לעצמו: "מואהקהקהקה!" (ויצחקק ה' צחוק מרושע, ויהי אור.)
אני שמחה. וווייי! אני שמחה. וווהו! אני שמחה. וווואואוואווו! אני שמחה. קאווה בנגה! אני שמחה. לא, את לא שמחה, את מתה!
היום אני נשארת כ(ווווו)ל היום בבית! כי היד שלי אדומה ונפוחה ונחמד לי.
ואני עושה כ(ווווו)ל היום שיעורים בבר-אילן! איזה כייף לי.
אגב בר-אילן, הידעתם ש(לא, לא ידעתם. עוד שלוש מילים תדעו)אתמול ושלשום עשיתי שיעורים בבר-אילן במשך 7 וחצי שעות?! ואפילו לא סיימתי?!
אננס קדוש אי שם בשמיים, אנא ממך, עשה לי טובה, רצח את יואל גבע!
[אני כ"כ מקורית בנושאי הכתיבה שלי. אף פעם אני לא משחזרת דברים. מעולם לא אמרתי פעמיים שאני שונאת את בר-אילן. בחיים.]
וכעת, כפי שהבטחתי (ואתם ציפיתם לזה בקוצר רוח), תמונות של תוליס!
סתם נו, לא.
הייתי שמה, אבל פלאפוני השתגע מעט, ואינו רוצה להתחבר למחשב!
עמכם הסליחה.
אחרי פוסט ארוך ומייגע זה, ניפרד.
ביי אנשים!
"ביי טוליס המאגניבה!"
ביי.