אני יודעת שלא עדכנתי כבר.. הרבה זמן, וזה לא בגלל שלא היה לי זמן, טוב גם, אבל.. בעיקר בגלל שלא היה לי חשק. ולא היה מה לכתוב. ולא, זה לא שעכשיו יש לי מה לכתוב, פשוט ש.. אני לא רוצה להזניח יותר מדי (כי סביר להניח שבאיזשהו שלב אנשים פשוט יפסיקו להיכנס).

אז מה? לכתוב חדשות אחרונות מחיי?

הבה נעשה בנקודות:

• ביום ראשון-שני הבא יש לי טיול שנתי (כנראה שאני לא הולכת כי - ראו נקודה הבאה)
  
• באותו שבוע יש לי תחרות טסטים מהשחייה, ואין מצב שלנה [המאמנת]מסכימה לי לפספס יומיים.
  
• אתמול קניתי נעלי ספורט חדשות ורכות וספוגיות! (:
  
  
• וול, רואים שלא קרה כלום? אין לי אפילו מה לכתוב. שזה כזה קקי, כי הייתי בטוחה שרציתי לכתוב משהו.

• הבלוג שלי הופך אט-אט לאחד מבלוגי הפקאצות המפגרות שכותבות פוסטים ריקים וחסרי משמעות O:
  
• איזה באסה לי.
  
• ויש לי ספר. כאילו, סיפור. אבל הוא כבר ממש ארוך, והוא יהפוך לספר ויתפרסם בכל העולם! (נכון?)
  
  
• אני מתכננת לעשות קצת שינויים בבלוג, זתומרת, לעצב מחדש. אני אנסה לבד, ואחרי זה כנראה אפנה לאנשי מקצוע P:
  

טוב, נמאס מהנקודות.
בסך הכל אני מרגישה די טוב. זתומרת, אין לי סיבות להרגיש רע, ואני לא מרגישה כלום.. אז כנראה שזה טוב, לא?

נראה שדברים מתחילים להסתדר, האימונים נראים לי הגיוניים יותר פתאום, ואני לוקחת הכל ברוח אחרת. וזה כייף.
ד"א, אם כבר על האימונים, אז שלשום [יום חמישי] עשיתי טסט 300 [100 חתירה, 100 גב, 100 חזה] ובגלל שממש לא היה לי כוח לשחות ולא הרגשתי טוב [פיזית, זתומרת], אז שחיתי לי די בסבבה, ובזמן ששחיתי על הגב עברו לי בראש כל מיני קטעים.
קודם כל, הייתי ממש עייפה, ממש ממש, וחשבתי: "אם אני אעצום את העיניים, אני מתעלפת" ואז התחילו לרוץ לי קטעים בראש שאני מתעלפת ולנה [המאמנת] קופצת למים להוציא אותי XDXDXD וכאלה. וזה היה כזה מצחיק, וכל כך שיפר לי את המצב רוח (אבל לא עזר לשפר את התוצאה של הטסט =/ ).
חפיף, במילא ידעתי שאין לי סיכוי להשתתף בכלום חוץ מבשליחים.

אה, וביום רביעי הייתי בטומטופיכסיקה [בר-אילן] ולמדנו מערכת משוואות עם שני נעלמים, וזה כזה צ'וץ'! וזה ממש ממש מאגניב וכייף! (בחיים לא האמנתי שאני אגיד את זה על מתמטיקה =/ אבל משוואות זה באמת נסגד).

רואים שאני מאושרת? אני מאושרת.

אני מאושרת

Dont Worry Be Happy

And you WILL live for ever
because GOD helps who help himself

אני אוהבת אתכם, חיים.
ואני לא הולכת לעזוב בקרוב.