אתמול ראיתי בטלוויזיה עד 12 ומשהו סרט על גוש קטיף (על ההתנתקות וזה..)

זה היה ממש נורא. פשוט כואב הלב.

איך נשים, גברים, ילדים, תינוקות.. כולם בוכים, לא יודעים מאיפה זה בא להם..

עצוב כל כך..

עכשיו למשהו יותר נחמד (:

(אני מרגישה חרא לקפוץ לזה ככה, אבל שיהיה..)

הייתי חייבת עוד הפרדה.

אז ככה:::

לכל אוהבי הסימס (השולטטטט) (ואני בטוחה שיש כאן המון המון המון אוהבי סימס, נכון? נכון?! ברור!!!)

אני שמחה להודיע לכם שמחר (כנראה) יקנו לי את הסימס עונות (יאיייייי!!!)

-דונדון, תודה רבה על התמיכה והעידוד, והאמונה שבסופו של דבר אני אצליח, לשכנע את אבא שלי לקנות לי סימס עונות DDD:-

חוצמזה, הכל רגיל ומשעמם כאן. אני מנסה לקרוא את הארי באנגלית (קניתי את הגרסה האמריקאית, גיליתי את זה רק אתמול!) ואני כבר בעמוד 30 (הו, איזו גאווה!). למרות שאני בודקת (ברצינות) כל מילה שנייה במילון, אני די נהנית מזה [חוץ מהקטע המבאס ביותר, שאני מתקדמת בקצב של 2-3 עמודים בשעה..]

הוו, הבאסה.

שמתי לב שאפחד לא הגיב לפוסט הקודם שלי, ורציתי לשתף אתכם שזה העציב ופגע בי מאוד!

(למרות שאני ממש לא יכולה לומר שאני מופתעת, זה היה ככך צפוי.. אבל בכל זאת, הייתם אמורים להיות כאן ולכתוב "אנחנו כל הזמן כאן בשבילך, תאמיני בעצמך! יהיה בסדר! אוהבים אותך!" בלה.)

זהו תוליס חתלתולי. איזה צ'וצ'ון!!!

תודו שהוא פשוט מושלם!!!

נכון?!?!

כפרעיליו!!!! (אני לא מדברת ככה אף פעם, נשבעת. הייתה לי התפרצות של קיטצ'.. סורי..)

בתמונה הוא בן פחות מחודש נראה לי, זאת הפעם הראשונה שהוא עלה על המיטה שלי DDD:

ועוד היו לו כאן עיניים תכולות מהממות.. גם עכשיו הן מהממות, כמובן (פעם מהמם, תמיד!),

אבל הן ירוקות / כתומות / צהובות (בחושך הן כתום זוהר, ברגיל הן או צהובות או ירוקות, או שניהם D:)

~~~

טוב, אז זהו זה, אלו כל מעלליי, תוכניותיי, ציפיותיי, ושאר חרטה.. D:

איזה פוסט חופר.. DDDD: תענוג לשגע את שכלכם המסכן! DDD:!!!

אנא, גיבו לי! (והמשך יום נעים!)