שיר כאב,עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו

אני הגעתי למסקנה, שאני צריכה לגור מול הים.

לקום בבוקר ולראות את הים, ללכת חמש דקות ולהגיע לים.

זה מצחיק שאני לא מצליחה באמת לעכל את זה שאת אוהבת אותי. גם אם זה לא כמו שאני אוהבת.

שאת כותבת עלי, ממש הרבה גם אם את חושבת שאני לא יודעת. הרגל מגונה של מציצנות.

אבל ההרגשה שאת מקבלת שאני משקיעה יותר זה רק כי את לא מרגישה אותו דבר.

כי את לא מאוהבת בי. את לא רוצה לשבת איתי על ראש גבעת דשא ולהסתכל על השקיעה.

או לחבק אותי כל הלילה. או להתנשק איתי בים.

וזה בסדר. אבל קשה לי לאחרונה עם זה.

אבל נחמד לדעת שאת כן אוהבת אותי ושכן אכפת לך ממני. אבל לא יודעת. קשה לי לקבל את זה. ואותך. קשה לי כי אני לא יודעת אם אני יכולה לתת לך לאהוב אותי

כי אני מפחדת להיפגע.

שוב.