אני מתגעגעת אליך,
לקול, למבט, לצחוק.
להלו המקסים כשאני מתקשרת, כשרק אני מתקשרת.
לידיים היפות, לאצבעות הארוכות,
לחיוך השובה,
אני מ-ג-ע-ג-ע-ת
ואני יודעת שמה שאני מתגעגעת אליו כבר לא קיים,
כי את כבר לא מרגישה אותה דבר כמו כשהרגשת כשהיא את הדברים הנ"ל
ואני יודעת שזה שונה
לא מונע ממני להתגעגע.
אני מתגעגעת אליך, לבנאדם שהיית לפני שפגעת בי עם הצביעות וחוסר הרגישות שבך.
את פגעת בי במישור הכי עמוק ואמיתי שהייתי בו.
ואני עדיין מאמינה שיש בך את מה שהרגשת, קשה להפנים שנעלם לך ככה, כל כך מהר.
ואני עדיין אוהבת אותך, וזה עצוב..