בדידות- אין איבר שמסוגל לספוג את כולה.

"תחת כל שמיים ליד כל עץ עומד
הייתי בא תמיד אלייך להציל אותך
וכשהיית שוקעת כמו שמש דיכאון
הייתי בא באמצע כעס או באמצע יום

תמיד אחר הצהרים שאין סימן בחוץ
היית צוללת כהרף עין לארץ הילדות
היית הולכת לחפש את מה שאין מזמן
היית אומרת יש כספת וכולנו שם

וגם אם הייתי בצד השני של העולם ואת היית פה
גם אם לא יכולתי להציל אותך מכולם, הייתי מנסה לבוא
וגם אם לא הרגשת כבר כלום, אפילו לא את עצמך
הייתי בא להציל אותך, להציל אותך, אפילו ממך.

Hey! I need somebody
Hey! is there anybody
hey! I need someone to hey me

תחת כל שמיים כולנו בני אדם
חיים עם פחד בעיניים בכל גיל ובכל זמן
אם צלצלי, אני לוחש לך, אעוף אלייך כמו טיל
להציל אותך מכל הרשע, רק מי יציל אותי?..."

אתה חרטן, וזהו.

והשני, זה מוזר לי למרות שבכל פעם שאנחנו מתראים זה אחרי הרבה זמן, משום מה כל פעם אני נזכרת למה ..

אווצ' כואב לי בלב.