טוב, אני מודיעה מראש- פוסט חפירה,
תמונות לא הפעם... כשיהיו לי אני אשים...
אז אני אתחיל מהטיול מד"צים, אי שם בחנוכה,
אבל לא היה לי זמן לדבר, לספר, ולהעלות זכרונות..
אולי בגלל שמאז לא עשיתי לחניכים שלי פעולה?! מדריכה זוועתית שכמותי...
לא נורא, הם יסלחו =]
טוב, אז יצאתי לטיול הזה בלי חשק, שנה ראשונה להדריך,
חניכים ששונאים אותי ואת המדריכות שאיתי,
"אנחנו הרי לא המדריכים של שנה שעברה"
"אנחנו קטנים מכם רק בשנה, למה שנקשיב לכם?"
אבל משו בטיול השתנה,
ראיתי צדדים אחרים בחניכים שלי, שלא חשבתי שיש,
על המדריכות שאיתי? היו מצבים שהסתדרנו,
היו מצבים שלא,
אני אישית יצאתי מתוסכלת ... לא ידעתי מה לעשות,
אבל עבר...
החניכים שלי כאלה מדהימים, באמת,
עם כל הריבים, וויכוחים, חוסר הקשבה, הם מושלמים =]
וגם המדריכים, התחלתי להתחבר לבוגרים,
שתמיד היו כ"כ מנותקים מאיתנו, כ"כ מוזרים ובקטע שלהם, אבל הם אחלה, באמת אחלה,ועכשיו אני יכולה להגיד שהם משאירים לנו תמד"צים בידיים טובות=]
אחרי הטיול, עייפה אך מרוצה, חזרתי שוב למרוץ שנקרא בצפר, מבחנים, תעודות, שיעורים,
והכל בגלל האטרף של השביתה... נדפקתי קשות השנה.
מכאן לכאן, ובגלל שאני לא זוכרת הרבה בין שניהם, אני ארוץ לעכשיו,טיול בראשית,
מסע בראשית יותר נכון.... המסע הכי מדהים שיכול היה להיות לי,
מדרום עד ירושלים ב6 ימים בערך, שעשה כ"כ הרבה שינויים...
ביחס לאנשים, בקשר עם אנשים,
שלא חשבתי שיהיה, שלא חשבתי שיקרה,
היה כ"כ כיף, מדהים, באמת, אין לי מה להגיד,
אז נכון שלא התחברתי לכותל, ונכון שאני לא מרגישה מחוברת למדינה,
אבל כן זה השפיע, כן זה שינה, ולא רק עליי....
השינויים שראיתי באנשים שסביבי, ואני רק מקווה שימשיך... באמת.
היו הרבה עליות ומורדות בטיול הזה, הרבה בכי והרבה צחוק, כאב ושמחה,שנאה ואהבה,
אבל היה טוב, משחרר, ופשוט - מילה שחזרתי עליה ואין לי יותר מה להגיד חוץ מזה- מדהים.
באמת,
אז אני רק אקח את המקום כאן להגיד תודה לכולם,
כל מי שהיה, תמך, צחק, אהב, חיבק, דיבר- תודה.
אני אוהבת את כולכם....
יש לי עוד כ"כ הרבה מה לכתוב, ואני יודעת שבשלב הזה חצי מהאנשים כבר לא קוראים,
אבל מממ.... תקופה לא קלה בסה"כ עם הרבה רגשות כלפי הרבה אנשים,
הרבה שינויים נפשיים...
אנשים שפוגעים בי בלי לשים לב,
או אנשים שפשוט מתעלמים מזה,
מנסה לתת מעצמי את הכל,
אבל לפעמים נתקלת בקיר, אין תשובה,
לפעמים תגובת אנשים יכולה כ"כ לפגוע, להעליב, לבייש....
כל מה שביקשתי, זה אהבה...
לפעמים זה יותר מדי לבקש, לפעמים זה לא,
לפעמים אנשים שאוהבים ,פוגעים כ"כ בלי לדעת,
אבל למדתי להבליג....
טוב או רע?
אף אחד לא יודע...בינתיים, אני שמחה... =]
ממממ קפיצה לעוד משו מהיר...
מתגעגעת לאנשים, אנשים שהייתי רגילה שיהיו סביבי, ועכשיו כבר לא...
ולא רק באשמתי...
בקפיצה חדה ביותר...
שישי, היה כיף =]
אה..... מזל טוב לדורינעעעעע =] =] =] =] =] =] =] =] =] =] =]
יום רביעי- יומולדת לחבר שלי ,שאני אוהבת כ"כ :) מחכה מתנה מושקעת XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
