לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

התקופה החדשה


את הכי חזקה כשאת רעבה..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

אלוהים ישמור



אני לא מאמינה שזה קרה עוד פעם..
אין לי מושג איך נתתי לזה לקרות, אבל זה פשוט קרה!
עוד פעם מצאתי את עצמי נקלעת לתוך תמונות.. אפילו לא תמונות בתקופה של הרזון..
תמונות מהתקופה ההיא, המאושרת, הטהורה (התקופה ללא הפרעת אכילה..)
אלוהים ישמור, אני מצטערת.
זהו, אני אמות מצידי, לא אכפת לי - אבל אני אהיה רזה! וקיימת רק דרך אחת.
לא אכפת לי ממי אני אפרד בדרך. לא אכפת לי שההורים שלי וכל המשפחה שלי יסבלו.
אני סובלת, אני סובלת ככה.. אני מעדיפה למות רזה ולא מאושרת מאשר לחיות שמנה ולא מאושרת.
מצטערת.
אבל מהיום הבלוג הזה הופך ליומן אכילה.
אני אציין בו את מה שאכלתי, את כמות הספורט אותה עשיתי, את המשקל אשר הורדתי..
ואם זה לא יעבוד אני אקיא עד דם.
זהו. זה נגמר.


הנה תמונה עדכנית שלי למקרה ומישהו חושב שאני סתם עוד אנורקסית שלא רואה טוב במראה, אז לא! פעם הייתי כזו, היום אני סתם עוד פרה שמנה ומגעילה שעלתה פאקין 20 קילו בצבא!!#!@$@#%^^$%











נכתב על ידי , 29/1/2009 20:40  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא יכולה אחרת..


את המילים של השיר הבא אני מפרסמת מתוך בלבול.
כשאני שומעת את השיר הזה מצד אחד נאי מוצאת את עצמי נזכרת, חושבת ומתגעגעת לאחותי - שירלי,
ומצד שני כשאני שומעת את השיר הזה אני מוצאת את עצמי מתגעגעת לאנה, מתגעגעת לכוח ההוא, לשליטה המטורפת ההיא שהייתה לי פעם..
וכשאני מסיימת לשמוע את השיר אני מוצאת את עצמי בוכה..
ולמה בוכה?
כי אני לא מאמינה שהגעתי למצב שבו אני משווה את אחותי להפרעת אכילה, או בכלל שיש מילים בעל אותו מכנה משותף - געגוע. האחד למחלה והשני לכאב..
לפעמים משהו בי בכלל חושב שחלק גדול מהאשמה בכך שאני חולה אני יכולה להפיל על אחותי..
בכל אופן, זה בטח לא עוזר לי לתהליך ההחלמה.. אז למה אני ממשיכה לשמוע את השיר הזה? לא יודעת.. אני מנסה פשוט להתרחק מכל מה שאי פעם גרם לי להקיא, אז כל שיר שאי פעם התנגן לי בפלאפון בזמן שהייתי מקיאה אני כבר לא שומעת, אני משתדלת כשאני מתקלחת להשאיר את הדלת מעט פתוחה כדי שגם אם ארצה לא אוכל להקיא, ותמיד אבל תמיד אני הולכת לשירותים רק כשכולם בבית ובוחרת את השירותים שליד כולם.. - נורא, הא?
אני דוחה את עצמי.
בכל אופן אני נועלת את עצמי בבית כבר מאז שנחתתי. לא יוצאת לשומקום. ואם כן, זה רק בבגדים הכי גדולים שיש לי בארון - אני לא יכולה לשאת בעובדה שמישהו ייראה אותי כל כך גדולה.
אין לי כוח להישבר :/



"אין,

אני לא יכולה אחרת
אני לא מוצאת מה בי נשאר,
אני לא מוצאת את הדרך.
אני לא יודעת איך,
אני לא יכולה אחרת
אני לא סולחת לך אבל,
אני לא יכולה אחרת.

איך?
אני לא יודעת איך,
אני לא מוצאת מה טעם נשאר,
מאז אותו היום אין מחר.
אני לא יודעת איך
ולאן אני הולכת,
הייתי ככה סתם מאושרת
גם אם ולו לרגע קצר.

עכשיו אני לא יודעת איך
אני לא יכולה אחרת.

אני לא יודעת איך.
עכשיו כשאת אינך,
יותר לא ארדם לעולם
יותר אני לא חולמת אף פעם
אני לא יודעת איך,
יותר לא אחייך
יותר לא אדבר עם עצמי
יותר אני לא עונה - גם לא לי.

עכשיו אני לא יודעת איך
אני לא יכולה אחרת.

אני לא יודעת איך
זה רק הולך ומסתבך
יותר אני לא אמצא מנוחה
עיני אפקח רק בחשכה.
אני לא יודעת איך,
נשארתי מלבדך..

עכשיו אני לא יודעת איך,
אני לא יודעת איך,
אני לא יודעת איך..."
נכתב על ידי , 29/1/2009 20:04  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עידכון קטן..


 

אתמול בצהריים הייתי בשחף..

יהודית אמרה לי שהיא עוד פעם רוצה שאני אבוא אלייה 3 פעמים בשבוע,

אח"כ נועה (הדיאטנית) אמרה שהיא רוצה שאני אבוא אלייה עוד פעם פעמיים בשבוע

ואח"כ שתיהן ביחד אמרו לי שהן רוצות שאני אראה את ד"ר מגד (הפסיכיאטר) כבר ביום ראשון הקרוב..

חח אז כן, יותר משוגעת מזה אני כבר לא יכולה להרגיש..

אני מקווה שלפחות זה יעזור לי כבר..

בעעעאהאאהא אני כבר לא יכולה לספור את כמות הפעמים בהם החלטתי שאני נלחמת ומחלימה ואת כמות הפעמים בהם נפלתי ונשברתי..

האופטימיות עדיין לא אבדה - לחלוטין..

 

יהיה טוב..

שבוע מצויין לכולם

מלא נשיקות וחיבוקים!

 

 



 

נכתב על ידי , 24/1/2009 19:03  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

זהו, זה נגמר..

אתה אמרת את זה. שאלתי אותך מה אתה מרגיש ופעם ראשונה ששמעתי אותך אומר "אני לא יודע מה אני מרגיש".

כמה דקות אח"כ תירצת שאמרת את זה סתם כדי לפגוע בי, אני לא באמת קונה את זה..

ה"א בכל אופן לא קונה את זה..

למה היית צריך להגיד את זה? למה?

החלטתי שאני מתקדמת, שאני רוצה להחלים.. והיית צריך לפגוע בי ככה?

כל הזמן שאמרתי לך שאני לא יכולה להיות איתך זה כדי שלא תראה אותי ככה.. ככה בשפל המדרגה, ולמרות הכל אני לא מצליחה להתנתק ממך - ואתה? אתה חושב שאני משחקת בך?!? איך אתה יכול לחשוב דבר כזה?! מה אתה כל כך עיוור? אתה לא מבין שאני פשוט לא רוצה שתראה אותי ככה, אז אני אומרת לך ללכת אבל בגלל שאני כל כך אוהבת אותך אז אני לא מסוגלת ללכת ואתה אשכרה מסוגל לחשוב שאני משחקת בך?

אז אם זה מה שאתה חושב - אתה מוזמן ללכת!

הרי זה מה שאתה אומר גם לכולם - שאתה שונא אותי, שאתה לא חושב עליי יותר..

להתראות סשה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 21/1/2009 16:23  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Home Sweet Home..



אז זהו.. אחרי 11 ימים חזרתי הבייתה.. הקדמתי את החזרה בלא מעט אבל פשוט לא יכלתי יותר..
לא הקאתי כבר 3 ימים.. אני די גאה בעצמי..
וזה הכי קשה בעולם לא להקיא.. כי הכל כואב לך.. הקיבה שלי לא יודעת מה זה לעכל בכלל אוכל שלא יוצא ממנה תוך 10 ד' שעכשיו אני סובלת מכאבים מטורפים אחרי כל ארוחה (ושלא נדבר על כמה אני "ארוחות" יש..)
בכל אופן זהו, הבטחתי לעצמי שעם החזרה אני משקמת את עצמי.
עושה דיאטה בריאה ונורמאלית וחוזרת לטיפול התרופתי..
אני מאמינה שיהיה בסדר.. אני לא רוצה להיות חולה יותר, פשוט לא רוצה..
יש לי רק בעיה אחת, כל פעם שאני אומרת לעצמי אני עושה דיאטה נורמאלית כאילו שישר אנה אומרת לי "אל תדאגי תוך זמן קצר את תתחילי לצמצם בחזרה - אין לך דרך מילוט ממני.."
אני כל כך מתעלמת מהקול הזה - באמת, אני פשוט מפחדת שזה באמת מה שייקרה..
בגלל זה אני חוזרת לטיפול התרופתי - "להנמיך עוצמות"..
בהצלחה בהצלחה בהצלחה.


נכתב על ידי , 20/1/2009 13:37  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 37




4,413

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לjust רית' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על just רית' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)