התקופה החדשה
את הכי חזקה כשאת רעבה.. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2008
אחותי שלי.
אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהרגשתי כך לגבייך..
לפני 4 שנים לצערי קצת יותר..) החלטת ללכת.. לברוח..
בחצי שנה הראשונה הייתי הולכת לבקרך ברגל בביתך החדש, כל יום..
כל יום הייתי הולכת.
עד שיום אחד החלטתי להפסיק לכאוב, שזה כבד עליי ואורית של פעם לא בוכה כל יום..
החלטתי להפסיק לבקר אותך.. הבית החדש שלך קר ומפחיד..
החלטתי להתכחש, להדחיק.
מאותו הרגע שהחלטתי זאת כך גם היה.
לאורית סמדג'ה לא הייתה יותר אחות בשם שירלי סמדג'ה.
כששאלו אותי כמו אחים יש לי הייתי אומרת 1.
כששאלו אותי מה שלומי ואיך אני מרגישה הייתי מחייכת ואומרת "טוב, תודה."
ביום המיוחד בשנה, היום שלך, הייתי מרכיבה משקפיים ומחייכת לכולם..
כשממו ופפה מדברים עלייך אני יוצאת מהחדר..
אני עושה הכל כדי לשכוח אותך.
פעם בכמה חודשים את מצליחה לחדור לליבי ולגופי בצורה די מצמררת..
כהרגלי, אני מתפרקת בצורה די מלחיצה ושוכחת אותך לעוד כמה חודשים..
אבל היום, היום בפעם הראשונה מזה 4 שנים רציתי לבקר אותך.
נסעתי באוטו, בדרך חזרה מהבסיס ושמעתי שיר של סינרגיה - "דברים שלא הספקתי לומר.."
השיר הזה כל כך הזכיר לי אותך..
ורציתי אלייך.. רציתי לראות אותך (לפחות את שמך..)
רציתי לשכב על הקבר שלך, לחבק אותו ולבכות, לצרוח ולכעוס..
נסעתי באיטיות לכיוון בית העלמין.. וכל הדרך רק חשבתי על יום שישי הקרוב בו אספר ליהודית
איך לפתע בפעם הראשונה צץ בי הצורך להיות לידך..
אך כמובן שמשו היה חייב לקרות..
אני מגיעה לבית העלמין ומגלה שיש אורחים בביתך..
ליתר דיוק, לא בביתך שלך, אצל השכנים..
אך עדיין, האורחים האלו מוניעים ממני לצאת מן האוטו, ובכלל לעצור אותו.
אני ממשיכה ליסוע וחוזרת הבייתה.
כל הדרך מבית העלמין לבית הרגשתי הרגשה מוזרה לגבייך.
כאילו שלא רצית שאבקר אותך.
כאילו שידעת שהיום ארצה בכך ומצאת דרך למנוע זאת..
ואת מכירה אותי, את יודעת שאני מאמינה בסימנים.
את יודעת שכשאני אומרת לעצמי אם זה קרה ככה אז כנראה שאני לא צריכה לבקר אותך,
לא עדיין בכל אופן..
אני מפרסמת את מילות השיר שגרמו לי לרצות אלייך..
"כל כך משונה להיות פה לבד,
בצעד קטן הרגשתי רחוק ממך
"אולי אתה פה?", חושב בקול רם,
קשורים דם בדם, פתאום נעלם.
בכל יום שעובר, נזכר,
דברים שלא הספקתי לומר,
ברחת מכולם, מהכל,
תגיד לי איך היית יכול?
זוכר את היום, נזקקתי לך,
הלילה ירד, ממתין אך רחוק ממך,
"איפה אתה?", שאלת דואג,
הגעת לכאן בגשם שוטף
בכל יום שעובר נזכר,
דברים שלא הספקתי לומר,
ברחת מכולם, מהכל,
תגיד לי איך היית יכול?
אולי עכשיו אתה תשמע,
הגענו לעמוד לידך
וגם אם לא נסלח לעולם
אתה נשאר יותר מכולם.."
אני אוהבת אותך שירלי.
בבקשה תחזרי כבר..
| |
| כינוי:
בת: 37
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
