ואני סתם ילדה מסכנה שמחפשת תשומת לב .

וההרגשה הזאת מגיעה כל פעם מחדש,

הרגשה של אי נעימות,

ושל אי ודאות.

ואתה, אתה מצליח להעביר אותה

בזמן הקצר ביותר, בלי יותר מידיי הסתבכויות.

איך אתה עושה את זה ? באמת שאני לא יודעת !

אהבה אתם אומרים... קרוב לוואדי. 

בכל מקרה, תודה ! 3>

על כל הרגעים שבהם אתה מצליח

להעלות לי את החיוך על הפנים.

שוב ושוב, בלי מאמץ מיותר.

אני אוהבת אותך! תודה.

כל כך צריכה את זה,

לבכות, להתפרק, לצרוח, לא לחשוב על כלום

רק קצת שקט עם עצמי.

הכל מבולבל!

מה יהיה היום, מה יהיה מחר?

השאלה חוזרת שוב ושוב,

אבל נשארת באותה צורה

בלי שום ידיעה.

ובלי לעשות כלום

רק ממשיכה את היום,

שעה אחת עוברת,

ומיד אחריה עוד אחת,

והזמן עובר לו,

אבל בלב הכל דומם, הכל עצר,

מחכה שהכל יעבור.