זאת המילה, זה המשפט,

זה הרגע הזה שפתאום את

באמת יודעת שזה היה חשוב לו,

שהוא לא סתם אמר כל הזמן,

ואת חושבת למה הוא לא אמר קודם,

ואיך לא שמת לב לזה לבד,

ואיך כמו טיפשה המשכת להתנהג ככה.

כמה שזה לא אני,

זה כל כך זר, ולא מוכר,

כל כך חדש.

כל כך אמיתי .

אני כל כך רוצה להגיד לך אני אוהבת אותך ,

אבל אני מפחדת שתבין את זה לא נכון .

להגיד אני אוהבת אותך כי אתה חשוב לי

ולא כי יש לי רגשות כלפיך.

להגיד אני אוהבת אותך כדי להודות לך,

להודות על זה שאתה תומך ועוזר.

להגיד אני אוהבת אותך כי זה עושה לי טוב

שמישהו מהצד השני מקבל את היחס הזה.

להגיד אני אוהבת אותך כדי שתוכל להחזיר לי

את אותו הדבר, באותם המילים.

לא לפחד לקבל תשובה שלילית, לא לפחד להגיד את זה בגלל שהקשר אולי יהרס, לא לפחד מהמציאות שאולי פתאום זה ישתנה,

לא לפחד כי אני נכשלת,לא לפחד גם עם עשיתי משהו לא בסדר והערת לי עליו, לא לפחד להרגיש, לא לפחד לאהוב,

לא לפחד להתבטא, לא לפחד להגיד.

פשוט לא לפחד !

זה לא פשוט אני מודה, צריך הרבה ביטחון .

זה לא מגיע סתם ככה, זה תהליך .

אבל אני יצליח אני בטוחה !

אני מסוגלת .

הוצאתי את הפוסט מטיוטות , ככה זה היה עד לפני חודש , עכשיו הכל כל כך השתנה , השתנה לטובה .

שמחה שזה קרה , אוהבת את זה , חושבת שזה היה הדבר הנכון , מקווה שזה ישאר ככה תמיד .

אוהבת אותך !