להודות לך?!

כן כדאי.

השאלה היא איך?

אתה כל כך מדהים, אתה פשוט הכל.

תודה שאתה שם תמיד בכל זמן ורגע.

שאתה מקשיב ותומך ועוזר.

אני אוהבת אותך !

תודה .

חברים ?! ממש ממש לא !

מה ניהיה איתכם?

אפילו לשאול את עצמי לאן הכל נעלם

אני כבר לא יכולה.

שכחתם.

גם אני כבר שכחתי.

כל כך שונאת אותכם. והפעם זה באמת.

עריכה: אז אולי זאת לא שנאה, אבל כמה אתם יכולים ?!

זה השתנה מהר מדיי, הייתי מוכנה שזה ימשיך עוד קצת

אבל כנראה שזה לא באמת עבד, גם כשהיה טוב .

עכשיו כשאני עוברת לידכן וחושבת מה היה אם זה לא היה ככה,

לא ממש עושה טוב. אז כנראה עדיף פשוט לשכוח,

למרות שאם זה היה תלוי בי הגישה הייתה שונה.

אבל כנראה שלא הכל תלוי בי, ויש עוד צדדים שחושבים אחרת.

חבל .

אני תמיד אוהב אותכן, מה שלא יהיה.