אז זהו, הבלוג נפתח רשמית.
קודם כל, על כותבי הבלוג: אנחנו שלושה, שני בנות ובן. מהבלוגים -
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=350239,
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=275599
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=388310
לקח לנו הרבה זמן להרים את הרעיון לקהל, אבל הינה זה הגיע. אז זהו המבוא:
כל החיים שלנו, מביה"ס יסודי ועד הפנסיה אנחנו חלק ממערכת גדולה, אבל די צרה, של חוקים ונורמות. מין מפעל לייצור מזומנים.
אנחנו נכנסים, באופן אוטומטי, בלי שאפילו ישאלו אותנו "רגע, מתאים לכם?", למערכת שכל מטרתה היא ייצור כסף. בשביל מה אנחנו לומדים אם לא בשביל להצליח בבגרות? ובשביל מה לנו בגרויות (ופסיכומטרי) אם לא כדי להתקבל לאוניברסיטה? ולמה אוניברסיטה אם לא כדי לרכוש מקצוע? ולמה מקצוע? בדיוק, כסף...
זה אולי נשמע קיצוני, אבל שימו לב שאת רוב החיים שלנו אנחנו משקיעים בעבודה, או בהכנות אליה. מטורף, לא?
ואפשר לומר, אבל רגע, כסף זה דבר חשוב, איך נחיה בלעדיו? אוקיי, בעולם שלנו כפי שהוא כיום צריך כסף בשביל למלא צרכים בסיסיים כמו אוכל, בגדים וקורת גג. אבל במרדף שלנו הזה אחרי כסף, אנחנו צורכים אלפי, אם לא מיליוני מוצרים שלא נחוצים לנו כלל ( כמה בגדים יש לך בארון שאתה לא לובש בכלל, ספרים שאף פעם לא קראת, כלים שהפעם האחרונה שהשתמשתם בהם היא כשהדודה שהביאה אותם מתנה באה לביקור..?). החיים שלנו הופכים למרדף אחרי הכסף במטרה להשיג בית גדול יותר, מכונית חדשה יותר, פלזמה, אייפוד, וכל אותם דברים שלא נחוצים לנו בכלל, אבל נראים כ"כ גורליים לפעמים (למה שלא יהיה לי אייפוד? לכולם כבר יש.. ומה פתאום שנישאר עם הטלוויזיה השמנה הזאת? למי יש כזאת היום..).
בכל הזמן הזה, אנחנו שוכחים להנות. לעשות מה שעושה לנו באמת טוב. שזה לא המכונית החדשה, ולא הבגדים היקרים, ואפילו לא הבית הגדול עם הבריכה בהרצליה פיתוח. אם התמזל מזלנו, ויש לנו זמן, בתוך כל העבודה הזאת, אנחנו לוקחים חופשה לשבוע, נוסעים לתאילנד להתערבב עם החיים הפשוטים, לנשום מהם טיפה, ולחזור לעבדות שלנו.
אנחנו רוצים ליצור אלטרנטיבה.
ליצור חיים שלא מבוססים על כסף.
למשל, למה במקום ללמוד המון מקצועות, שבהמשך דרכנו לא באמת נשתמש בכולם אלא בשלושה או ארבעה, נלמד את המקצועות שאנחנו אוהבים וכך נוכל לדעת אליהם יותר טוב, וכך באמת נוכל לעזור לעצמנו בביסוס החיים..
אז איך עושים את זה?
אז ככה. הרעיון הוא להקים יישוב שכל אדם בו עושה מה שהוא יודע ואוהב. אחד יגדל תפוזים. אחד יתפור בגדים. אחד יבשל או יאפה. אחד יבנה בתים. אחד יצייר. כל אחד יעשה את מה שהוא עושה מתוך אהבה, ולא מתוך חובה, צורך קיומי שוחק. עכשיו, זה שמגדל תפוזים, מן הסתם לא צריך את כולם, אז הוא יקח את מה שהוא צריך לעצמו, ואת השאר ייתן לכל מי שירצה. וזה שתופר בגדים, יתפור גם בשביל ילדים של אחרים (וגם בשביל הורים של אחרים). וזה שיאפה, ייתן לחם או עוגה לכל מי שרעב או בא לו פתאום. וזה שיצייר יציג את הציורים שלו לכל מי שרוצה לראות, ואולי אפילו יצייר במיוחד בשביל בתים של אחרים.
זה נשמע אולי אוטופי, אבל גם על החזון של הרצל אמרו אותו דבר.
עם קצת אמונה ורצון טוב, זה יעבוד. כי כל אחד יודע לעשות משהו שהוא אוהב. וכשאתה מקבל דברים באהבה, אתה גם רוצה לתת. זה לא עניין של סחר חליפין. זה לא תפוז אחד בעד שתי עגבניות. זה אני אתן לך היום לחם, ומחר אולי אתה תתן לי אפרסק. ואולי לא. אבל זה לא משנה, בכל אופן אני אתן לך לחם, כי אני יודע לאפות לחם ואתה רוצה לחם, ואני אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב, אז למה לא בעצם?
בעיקרון, זה הקו המנחה של הרעיון שלנו, אבל יש עוד כמה תנאים. לא יהיה ניצול של בעלי חיים (בשר, עור, פרוות. על ביצים וחלב צריך לחשוב, ואם כן, זה בעדיפות ברורה לצרכי בע"ח). לא יהיה ניצול של אנשים (כדוגמת שחורים בעבר או פיליפינים כיום). שמירה על הטבע (לדוגמה: אם זקוקים לעץ, לא כורתים אותו, גוזמים את הענפים בצורה שהוא ימשיך לחיות).
ובכלל בעיקרון, החיים אמורים להיות בטבע, עם גישה ליער קרוב (או לפחות חורשה),למקור מים- נחל, נהר או ים, עם אוויר נקי, פרחים, פרפרים, כל הדברים האלו שאנחנו זוכים לראות רק בטיולים.
למה לנו להיכנע למערכת הזאת כל הזמן? בוא ניצור מערכת חדשה. משופרת.
כרגע מה שאנחנו מנסים לעשות זה להתחיל להקים קהילה. התחלנו שלושה, ועכשיו אני פותחים את זה לעולם.
אנא, הגיבו לדברינו, הביעו תמיכה או סלידה, מה שתעדיפו, ושתפו אותנו בהערותיכם.
יום טוב לכולם! בטי_בם, כמו צמח בר ורק בנאדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
