אם ניתנה לך טיפה טובה אחת,

אח שלי צדק..

זה נכון, בהתחלה הכימיה לא מדהימה, בהפגישה הראשונה לא הכל זורם..

הביישנות משחקת תפקיד מרכזי.

אבל לא צריך ישר לוותר!

הזמן בהחלט עושה את שלו, לאט לאט נפתחים, והביישנות נעלמת..

ולדבר פנים מול פנים כבר לא כ"כ מביך..

ולהיות ביחד לבד, כבר בכלל לא מאיים..

ואז..

הכיף האמיתי מתחיל.

אני כלכך נהנתי איתו..

הביישנות שלו סופסוף נעלמה.. ודיברנו.. וצחקנו.

טוב לי. כלכך טוב לי.

3>

רק כי הכרחת אותי..

אתה מדהים..

ככל שאני מדברת איתך.. אני רוצה להכיר ולהיות איתך יותר.

זה פשוט חלום.

אני לא מאמינה שזה באמת קורה לי..

ואני כלכך מאושרת בזכותך,

אתה עושה לי כלכך טוב..

אמן וזה ימשיך ולא יסתיים לעולם.

ו..ניראה לי שהגיע הזמן שתציע לי לצאת, לא? (:

לא רציתי פוסט חדש.. ואני פשוט חייבת לכתוב עלייך..

24.2 שעה-19:57..

אתה פשוט לא עוזב..

אתה בכל המחשבות שלי..

כל היום אני חושבת עלייך..

וזה כלכך כיף לי.

אני חושבת שאני..

מתחילה להתאהב בך.

ולא, לא הייתי מאוהבת בך כל הזמן..הייתי דלוקה..זה שונה.

הSMSים המתוקים שלך, באלי רק לחבק אותך..

המחמאות שאני לא עומדת בהן..

השיחות שלנו זורמות בצורה בלתי רגילה..

ושוב..

מתי תציע לי לצאת?