בחדר לבן, בלי חלונות, בלי דלת, בלי קירות.

היא רצה, בלי להתאמץ, בלי לזוז, בלי רגליים.

בוכה, בלי רגשות, בלי דמעות, בלי עיניים.

שומעת, בלי רצון, בלי רעש, בלי אוזניים.

אוהבת, בלי לדעת, בלי להרגיש, בלי לב.

היא מחייכת, בלי סיבה, בלי שמחה, בלי שפתיים.

היא יכולה לעשות הכל, גם כשאין ברשותה דבר.

_______

אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים להשיג הכל,

גם כשאין תנאים.

גם כשיש חוקים.

הכל אפשרי.

מד"צים 2008-

אין דברים כאלה.

הכל נראה לך פתאום שונה-

האוירה,האנשים.

הכרתי כלכך הרבה דברים שלא ידעתי עליהם קודם.

הרגשתי דברים לאנשים.הרבה יותר מאהבה והערכה.

הבנתי שאני לא יכולה בלי הריקוד,

אחרי שבוע התפרקתי,הריקוד חסר לי כלכך.

השתגעתי.

בכיתי.

שמתי זין ורקדתי לעצמי,לא הפריע לי אם נעצו מבטים.

אני חייבת לך הכל.

טוקר.

תודה שאת יצאת המדריכה שלנו,ולא אחר/ת.

תודה ששיתפת אותי כשהיה קשה,

תודה שחיזקת וייצעת.

פשוט תודה.

לגשם אין סיבה לרדת,ולך ילדה,אין סיבה לבכות.

ים מדברי.שטחים אינסופיים של כלום.

שמש שורפת, מטביעה את הצל.אור בכל מקום.

ואת ילדה, מחפשת את החושך להסתתר בו.

איך שהשמש חושפת אותך לעולם,

איך שאת מתכסה במילים.

שמש יורדת בלב מדבר,צובעת את האופק בתשוקה מאופקת,

ואת ילדתי,מנסה לחצות אותו קדימה.

איך זה שבכל צעד שאת פוסעת רגלייך נטמנות יותר ויותר עמוק בחול?

איך זה שאת לא פוחדת לטבוע.

איך זה שאת לא לוקחת נשימה עמוקה לפני הסוף.

הרבה רגשות שטים במדבר הזה שאת נודדת בו,

אך אף רגש לא יגרום לגשם לחזור לרדת מעליך.

בצורת.

את לוחמת, ילדתי.

לוחמת בשקט של עצמך.

___

איפה אתה,גשם?

___

אני נעלמת לעשרה ימים-מד"צים.מקווה שכשאני אחזור,אתם עדיין תהיו פה.

מי שרוצה,יודע איך לתפוס אותי.

פלאפון.