אתה למעלה,בגבול של השמיים,

לאט לאט יורד את כל דרכך למטה,מאיפה שהתחלת.

קטן אך מלא בתוכנך,וככל שאתה מתקרב אליי,אתה נעלם.

מטשטש את כל המילים שאי פעם כתבתי.

את כל המילים שהדף ידע.

שוטף אותי, מנקה אותי מחטאי.

מטביע אותי בשמחה מאופקת.

מרים את ראשי ועוצם את עיניי,

מלטף כל איבר שנרדם.

הלב לא ידע עוד כמוך,

והחיוך נשכח מאחור.

תחזור כבר,

תחזור.

הוא רחוק ממני ורחוק מלשוב.

תמיד כשעוזב אני נאבדת בשגעונותי.

גשם,תחזור.