לגשם אין סיבה לרדת,ולך ילדה,אין סיבה לבכות.

ים מדברי.שטחים אינסופיים של כלום.

שמש שורפת, מטביעה את הצל.אור בכל מקום.

ואת ילדה, מחפשת את החושך להסתתר בו.

איך שהשמש חושפת אותך לעולם,

איך שאת מתכסה במילים.

שמש יורדת בלב מדבר,צובעת את האופק בתשוקה מאופקת,

ואת ילדתי,מנסה לחצות אותו קדימה.

איך זה שבכל צעד שאת פוסעת רגלייך נטמנות יותר ויותר עמוק בחול?

איך זה שאת לא פוחדת לטבוע.

איך זה שאת לא לוקחת נשימה עמוקה לפני הסוף.

הרבה רגשות שטים במדבר הזה שאת נודדת בו,

אך אף רגש לא יגרום לגשם לחזור לרדת מעליך.

בצורת.

את לוחמת, ילדתי.

לוחמת בשקט של עצמך.

___

איפה אתה,גשם?

___

אני נעלמת לעשרה ימים-מד"צים.מקווה שכשאני אחזור,אתם עדיין תהיו פה.

מי שרוצה,יודע איך לתפוס אותי.

פלאפון.