זהו...

אין לי יותר כלום....

לוקחים לי את הכל...

את כל מה שהיה לי,ואת כל מה שאני מנסה להשיג...

הכל....

כל מה שהצלחתי ושהיה לי,התפורר בין ידיי

וכמובן,לא הצלחתי להשיב אותו

אני מוצאת את עצמי ערב,ערב בוכה...

לא מסוגלת לסלול את הדרך שלי הלאה...

סמכתי עליכם,ואתם?

ניצלתם את זה ושוב....בגדתם בי

הייתם הכל בשבילי!

התקווה האחרונה...וזהו...גם אותה אין לי יותר

הייתי בטוחה שהכל יעבור...

שלכל תקופה יש סוף...

אבל אני לא רואה את הסוף של התקופה הזאת...

אני לא רואה את הסוף של הסבל הזה,הסוף של הכאב...

היידים שכותבות,מתחילות לרעוד...

העיניים שרואות,מתחילות לדמוע...

והלב שמרגיש,

סובל

כואב

צורב

נודם

ניצב

נישמט

נסדק

ולבסוף...

נשבר,

-שוב-

כל השקרים,

כל הצבעים האלה...

הצבעים שצבעתם את פנייכם...

שוב,הטעו אותי,

שוב,נכלאתי במלכודת הזאת

שוב,אין לי מוצא

ושוב הכל נגלה לפניי...כמו פעם...

שוב...

הצביעות

השקר

הבגידה

הכאב

הסבל

ולבסוף...

הנפילה

-שלי-