פרק 5
דנה : מה את משוגעת ? סליחה כן , אבל את יודעת , את בכל זאת רק בת 14 וחצי ...
ספיר : היית צריכה לראות אותו , לא יכולתי לעמוד בפניו ...
דנה : אללה איסטור , כמה שאת אהבלה .
ספיר : זה טמטום של אהבה ...
דנה : איך את יודעת שהוא באמת אוהב אותך ?
ספיר : תסמכי עליי , העיניים אומרות הכול !
דנה : הלוואי ואני הייתי אמינה לאנשים בכזאת קלות , אני בשביל להאמין באנשים צריכה הוכחות לכל דבר ..
ספיר : טוב ... חח ..
דנה : טוב נראה לי שעכשיו אני באמת אלך , אני אתן לך לנוח מכל השיחה הזאת עכשיו , וגם אני צריכה לעכל ...
ספיר : טוב מאמי , ביי , ושוב תודה על הכול !
דנה : אין בעד מה , ביי !
הגיעה השעה 5 וספיר הלכה עם אמה , מיכל למרפאה לפגוש את הפרופסור .
הפרופסור [איגור] : שלום ..
ספיר ומיכל : שלום ..
איגור : טוב , הגעתי לכאן וראיתי את הבדיקות שערכה מיכל קודם , ואני כמעט בטוח שאני יודע מה המחלה .
ספיר ומיכל : מה ?
איגור : בתור התחלה , אני אאלץ לבקש מאמא לצאת , אני רוצה לדבר עם ספיר בפרטיות .
=מיכל יצאה=
ספיר : כן , מה יש לי ?
איגור : חמודה , תזכירי לי בת כמה את ?
ספיר : 14 וחצי
איגור : את שכבת עם משהו ?
ספיר : מה זה רלוונטי ?
איגור : זה רלוונטי , זה קשור למחלה שלך .
ספיר : טוב , כן ..
איגור : אוקי , זה עוזר לי לאמת את חשדותיי
.
ספיר : מה יש לי ? מה המחלה שלי ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
