חיים עוברים לאט , פתאום זה קצת עצוב לחיות ...

טוב תשמעו אני התחלתי לכתוב איזה סיפור .. עוד אין לי שם ..

אם יש הצעות - בכיף (:

פרק 1

את שיחת הטלפון הזאת היא לא תשכח לעולם !

זו הייתה השיחה הכי חשובה בחיה ,

היא סיפרה, התרוקנה, והרגישה הקלה גדולה...

היא דיברה עם חברתה הטובה , דנה.

ספיר : דנה, כבר הרבה זמן יושבת לי אבן גדולה וכבדה על הלב, אני חושבת שאם אני ידבר איתך על זה, זה יקל עליי .. את מסכימה ?

דנה : ברור ! קדימה , שפכי !

ספיר : תראי, זה לא יהיה לי קל, אז תעזרי לי :]

דנה : אין בעיה , העיקר שזה יעזור לך !

ספיר : טוב , תקשיבי , אני מרגישה שאת החברה היחידה שלי , האמיתית , שאת היחידה שאני באמת יכולה לסמוך עליה שהיא לא תלך ותתקע לי סכין בגב !

כאילו השאר, לא שמות עלי בכלל , מתייחסות אליי כאילו אני איזה עב"מ ... זה מה זה מבאס להרגיש ככה, את לא מבינה, כאילו, זה ההרגשה הכי חרא בעולם , ואני כבר הרבה זמן , בערך במשך חצי שנה, מרגישה ככה !

אני לא יודעת אם להמשיך לספר לך , כאילו , אני לא רוצה ליפול עלייך ככה עם כל הצרות שלי , מה זה לא נעים לי !

דנה : לא נעים לך ? אני צריכה להרגיש לא נעים , שלא תמכתי בך כל הזמן הזה , שלא שמתי לב שאת מרגישה ככה !

תראי, אני לא מכירה אותך הרבה זמן , כמה אני מכירה אותך ? חצי שנה? ואיך שראיתי אותך – הבנתי שאת ילדה מדהימה , ואם השאר מתייחסות אלייך כאילו את לא , שילכו לחפש ת'חברים שלהן !

ספיר : תודה יפה שלי , מה הייתי עושה בלעדייך ?

דנה : ועכשיו , תמשיכי לספר לי , אני מבטיחה להבין אותך ולעזור לך !

ספיר : טוב , תקשיבי , אני מרגישה בודדה, כאילו לאף אחד לא איכפת ממני ! מתייחסים אלי בדיוק כמו לאוויר !

דנה : מה ? אוויר ? את ? האוויר היה מת להיות כמוך :P

ספיר : חחחחח

דנה : יאללה , יפה שלי , תמשיכי לספר לי ...

ספיר : טוב , נכון הילד הזה שאני אוהבת ?

דנה : מי ?

ספיר : נו את יודעת ..

דנה : אהה .. ההוא ...

ספיר : כן .. ההוא ..

בקיצור , אתמול ראיתי אותו , והוא הסתכל עליי כאילו אני איזה בר רפאלי , איך אני יסביר לך את המבט הזה ? בהערצה יענו ..

דנה : הופה .. סוף סוף הוא שם לב ..

ספיר : כן , קיצר , הוא סימן לי לבוא לידו , באתי ...

דנה : נו תמשיכי י'כלבה , אל תשאירי אותי במתח !

השיחה התנתקה... הפסקת חשמל ..