עברו בקושי שמונה שעות מהפוסט הקודם,וכבר עוד אחד?!.
חשבתי על הנושא הזה,של הפוסט הקודם,כל המחשבות האלה,הרציניות והמוזרות האלה קשורות רק בהתבגרות,זה הכל,המוח שלי רוצה קצת סדר,יותר מדי בלגן ופחות מדי זמן.
ו..אני חושבת שאני מאוהבת.
אני לא בטוחה,כי אני לא מרגישה משיכה אליו,או כל דבר אחר שדומה לזה.
אבל כשאני לידו,או כשהוא בטווח ראייה,אני נהיית שקטה וביישנית,ומשתדלת לא לעשות שום דבר מטומטם,אני נראית סתומה וגרוע גם בלי זה.
כן,מה לעשות,לא תמיד מי שפותחת בלוג ומספרת על החיים שלה בשמחה כזאת היא ילדה כוסית,מקובלת,יפה ואהובה על כולם.
החיים לא כאלה.
אני למשל,בבית הספר,הייתי "ילדת קוקו",השיער הנפוח,המתולתל והפרוע שלי מנע ממני לעשות איתו שום דבר שלא לוקח הרבה זמן יותר מקוקו,וזה מה שעשיתי כל בוקר.אני לא יודעת אם חשבו עלי כ"חננה" או סתם כילדה שלא ראויה להתיחסות. אבל אחד מהם זה היה.
לפי ההרגשה והמחשבות האלה,עליו ועל הדברים בפוסט הקודם,אני מרגישה שיהיה לי טוב יותר ^^
אני לא חייבת להיות מלכת הכתה,אפילו שיהיו לי יותר חברות וידידים מהשכבה,ושאני לא אהיה הילדה ללא התיחסות של הכתה.כבר יהיה טוב.ותוספת של חבר,בהחלט לא תזיק ; ]
אני לא חושבת בהקשר הזה דווקא על הילד ההוא,כי ביינתים,הוא לא שם עלי,היו מספיק ילדות מקובלות ויפות בשכבה להתייחס אליהם. אני חושבת דווקא על משהו שיתיחס אלי,לא משנה מה המעמד החברתי שלי יהיה.כי ביינתים,חוץ מידיד אחד מגיל צעיר,שיושב על המחשב יותר מהזמן שהוא משקיע בכל דבר אחר,לא כ"כ היתה לי התייחסות גברית בבית הספר.חוץ מהפעם שילד מכתה ה',שאני לא מכירה בכלל ושפגשתי אצל ידיד[לא ההוא,פשוט הידיד הזה לא נחשב כ"כ לנותן יחס] הציע לי חברות.
אני קונה היום מחליק,כשאמא שלי תענה לי לטלפון/תחזור הביתה.
אני מקווה שהמחליק הזה יגרום לזה שאני גם אתאפר,ושהשילוב יעזור במשהו ^^
ואז,כל אותם ילדים שלא משקיעים אפילו אלפית השניה מיומם הקדוש להתייחסות,אפילו כעוסה,שונאת או כל דבר אחר,יתעוררו.
והכל בגלל ההשפעה הדפוקה של המעמד החברתי.
אמרו לי שבחטיבה זה נגמר,אבל זה ממש לא.
לא נורא,אני מקווה שיהיה טוב =]]
כיף להיות אופטימית.
וכיף לשחרר לאנשהו את המחשבות והרגשות שלך,גם אם בנוזא הכי סתום בעולם.פשוט זה משחרר.
הבלוג לא ימשיך להיות פסיכולוגי כ"כ,זה פשוט יום כזה,שאין כוח לעשות שום דבר,אז יושבים בבית,ויושבים ובוהים בדברים,אז מתחילים לחשוב על כל מיני דברים,לחקור דברים לא ברורים...
להבן למה נהייתי פסיכולוגית צעירה =S
לא נורא,העיקר שיש לי לאן לפרוק,בלי שאני אצטרך להשתמש במילים רדודות וחסרות כל תוכן.
אני לא מרגישה בעחה גדולה מדי לכתוב בשפה גבוהה יחסית,להפך,זה יכול לעזור לי לשנה הבאה.אני רוצה ציונים טובים ^_________^
במהלך השיעמום היום,הכנתי לי שני צמידים מעוותים:

סורי על האיכות הגרועה,צילמתי אותם עם המצלמת אינטרנט הדפוקה של אבא שלי ^______________^
הנה,דיברתי עם אמא שלי,היא באה עוד חמש דקות,נחליט [כותבים את זה ככה נכון XD? שאלה רטורית...] איזה מחליק לקנות,ונקנה =]]
וסוף סוף אני לא אהיה ילדת הקוקו יותר ^________^
סוף סוף,סוף סוף! XD
יום הגאולה קרב ובא,זמן הסבל שלי הסתיים...
[והנה,שוב פעם המילים השטותיות האלה,חסרות התוכן...]
[והנה אני...שוב פסיכולוגית! @__________@]
[לא נורא,העיקר שפרקתי ^^]
*זאת היתה מין שיחה עם עצמי,כמו בכל הסרטים הקטנים האלה,עם אנשים פיצקים שמרחפים לידך או עומדים עליך,שנראים בדיוק כמוך,ושיענו מציגים את השיחה בינך לבין עצמך,רק שאתה מקשיב להם *~*
[ושוב פעם המילים חסרות התוכן...]
[די!!!]
XD
פוסט הזוי ביותר,שפשוט עזר לי,לפחות יש לי לאן לפרוק ^^