ורוד דפוק אותי

מחווה ל"מצור ימי" ואריקה מליניאק המהממת הלא היא מיס יולי. עידו ארגן ליריב מסיבת רווקים. הכל כבר מוכן, אפילו החשפנית מחכה כבר בתוך העוגה, אבל חתן השמחה איננו... 

    תמי התפתלה באי-נוחות, מנסה להזיז מעט את רגליה. היא שכחה לענוד את השעון לפני שיצאה מהבית, ומניין הדקות אבד לה בעת שהמתינה בחלל הקטן והאפלולי. אגלי זיעה נקוו בחריץ הצר שבין שדיה, הופכים את עורה חלקלק ונוצץ. תמי נאנחה. מסיבת הרווקים של מישהו אחרה להתחיל, ותמי, כלואה בתוך עוגת החתונה המפוברקת, התחילה להשתעמם. היא כופפה את ראשה, מנידה אותו מצד לצד, מטלטלת את איבריה שהתאבנו לאיטם. נמלים קטנות דגדגו בכפות רגליה ותמי הרגישה כיצד היא מתחילה להרדם. תיכף תקיש על המכסה ותשאל מה בדיוק קורה כאן. החום והמחנק עשו את שלהם, ולפני שאילצה את עצמה להתמתח ולתבוע תשובות, שקעה תמי בשינה.

היא לא שמעה את הדלת נפתחת. היא לא שמעה את עידו בועט את נעליו לקצה השני של החדר, וגם לא שמעה אותו כשקילל את יריב ויעל שברגע האחרון הודיעו שהם מתכוונים להנשא בחתונה אזרחית שתערך בפרטיות גמורה, על חופי טנריף. את הבוקר והצהריים העביר בהכנות למסיבת הרווקים של אחד משני חבריו הטובים ביותר (נועם שהעלה את הרעיון מלכתחילה, מצא כמובן סיבה להתחמק), ואת הערב עשה בשיחת טלפון מתמשכת, לאינספור אנשים שלא ידעו לומר לו לאן לעזאזל נעלם יריב.

הדירה הקטנה שרק לפני חודשיים עבר אליה, הייתה הפוכה על פיה. מישהו תלה דגלי יומולדת ססגוניים, ובאותה רוח הוסיף גם בלונים בשלל צבעי הקשת. הבירות והמשקאות שרכשו הוא ונועם יום קודם לכן המתינו בבאר המאולתר, ועוגת פלסטיק ענקית, ניצבה ללא מטרה מסוימת, בחדר השינה. הוא בעט בשולחן הכתיבה שנדחף לתוך החדר על מנת לפנות מקום בסלון. מקלל שוב, צנח על המיטה מעוצבן. נרות יומולדת קטנים שלא הודלקו, נערכו בסדר מופתי על פני העוגה, וסיפרו את סיפורו של הערב שלא יצא אל הפועל. הוא תהה האם יהיה זה אבסורדי לחשוב כי נועם תכנן את כל העניין מראש, כמהתלה על חשבונו של עידו. ובכן, נועם הולך לתת לו דין וחשבון. ברגע שרק יעיף את העוגה המטופשת הזאת החוצה.

עידו קם על רגליו ופנה לגרור את העוגה אל מחוץ לחדר השינה שלו. הוא תפס בידית שהסתתרה היטב בין שכבות הספרי המוקצף, והתחיל מושך את המשא הכבד במפתיע. הקול הנשי שבקע מתוך הקופסא הענקית, השאיר אותו המום לרגע. לאחר מכן, פרץ בצחוק מתגלגל. מי שהשאיר את העוגה, השאיר גם את החשפנית בפנים. הוא ריסן את הדחף לבעוט בעוגה, ותחת שיעשה זאת, רכן על מנת לפתוח את המכסה. "לא שמעתי אותך," מלמל בזעם כשהוא תולש שורה של נרות צבעוניים. "שיט."

הוא בלע את רוקו, מתבונן בבחורה שנחה מקופלת בתוך החלל הצר. שיערה שהסתלסל מהלחות היה כתום לוהט והנמשים שניקדו את גופה העידו למעלה מכל ספק שהיא ג´ינג´ית אמיתית. עידו ויריב היו חולים על ג´ינג´יות. עיניה, ירוקות ומנומנמות עכשיו, נקבעו בפנים שהיו בהירות ויפות להפליא. שתי פיסות הבד המינימילסיטיות שכיסו על שדיה, הבהירו שגם בחזית לא חסר לה דבר.

"כוס-אמק."

הערפל שבעיניה הגדולות התחלף במבט ערני וכעוס בעליל. "זה מה שיש לך להגיד? אני תקועה בתוך הדבר המזוויע הזה במשך.. ג´יזס, אני לא יודעת כמה זמן, וכל מה שיש לך להגיד כשאתה כבר טורח להגיע זה כוס-אמק?!"

עידו כחכח בגרונו.

"אגב," התעצבנה, "אם אתה כבר בוהה לי בציצים אתה יכול גם לעזור לי לקום. אני מרגישה כמו מישהי שהייתה תקועה במקום אחד משך הרבה מאוד זמן." על פי הדרך בה אמרה את הדברים, לא היה לעידו כל ספק כי היא חושבת שזו אשמתו.

הוא משך בכתפיו, מושיט לה את ידו לעזרה.

"אני חושבת שאתה חייב לי הסבר," אמרה תמי כשהיא מסתייעת בידו, "ושלוש מאות שקל, לא כולל טיפ."

"את הטיפים את מקבלת אחרי שאת מורידה את זה," העיר בלאקוניות, מצביע על החזיה הזעירה שהסתירה את שדיה. "ובטח לא אחרי שהערת ללקוח פוטנציטלי שהוא מסתכל עליהם."

"אתה עדיין מסתכל עליהם."

עידו, שראה את עצמו כגבר נורמלי, בהחלט לא התקשה להבין מה לא ברור בכך שהוא ממשיך לבהות בחזה שלה. אחרי הכל, היא הייתה שם, והשדיים המדהימים האלה היו שם, מה עוד הוא כבר אמור לעשות?

תמי הייתה מודעת לחלוטין למבטים שנעץ בה הזר. מבטים שבנסיבות אחרות הייתה מתענגת עליהם, וסביר להניח, גם עושה איתם משהו. אבל הסיטואציה הנוכחית הייתה מביכה מעט. הם נמצאו לבדם, בדירתו ככל הנראה. ופרט לעובדה שרק לפני דקה וחצי פגשו זה את זה, הייתה היא עירומה כמעט לחלוטין בעוד הוא לבוש מכף רגל עד ראש. תמי מעולם לא הייתה ביישנית, ולא התכוונה להתחיל בכך עכשיו. מתעלמת מהסומק המסגיר שהציף את לחייה, הישירה את מבטה, לא מהססת לפגוש במבטו הסוקר של הבחור. "לא ידעתי שאני עובדת כרגע."

"למה? את ממהרת לאנשהו? הלו"ז עמוס?" קינטר אותה.

"אתה חייב לי שלוש מאות שקל."

"בשביל לישון אצלי בדירה?"

"בשביל לישון אצלך בדירה וכמה מבטים מאוד ארוכים," השיבה תמי ללא היסוס.

עידו הוציא את הארנק שבכיס מכנסיו, שולף את פנקס הצ´קים. הוא עוד ימצא דרך לחייב את נועם על ההוצאה- החליט, אבל בינתיים, אין שום סיבה שלא להפיק משהו מהמצב. "אני אעשה את זה שלוש מאות חמישים אם תורידי את החזיה."

תמי נשכה את שפתיה, שוקלת את ההצעה. לקוחות פרטיים; זה היה הגבול שהציבה לעצמה, ותמי לא רצתה לעבור אותו. חשפנות הייתה עיסוק משתלם, ולגיטימי לחלוטין לדעת תמי, אבל היא לא טיפחה כוונות לקחת את זה הלאה. ובכל זאת.. להסיר את החזיה היה משהו שעשתה בכל פעם שהופיעה, וחמישים שקל היו סכום מכובד. במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא משלם לה בלאו הכי. הגבר הזר לא נדמה לה כמי שינצל את המצב לטובתו, וכפי שנהגה בדרך כלל, החליטה תמי לסמוך על תחושת הבטן שלה.

חיוך מתגרה על שפתיה, פסעה לאחור, שולחת את ידה להתיר את הקרס שהחזיק את החזיה במקומה. אצבעותיה ריחפו בין השדיים העגלגלים, מוצאות את המתג הקטן שחיבר את שתי חתיכות הבד זו לזו. במיומנות, פרפה את לולאות המתכת, מאפשרת לחזיה להשמט. זוג פטמות ורדרדות וזקורות עיטרו את שדיה שעדיין הנציצו מזיעה.

עידו התיישב על המיטה ונשען לאחור, מסתובב לרגע על מנת לסדר לעצמו כרית שתתמוך בגבו. בליטה ניכרת התרוממה בחזית מכנסיו ותמי חייכה לעצמה בסיפוק נוכח תגובתו הנלהבת. "ממ.. על זה משלמים לך? שתעמדי במקום בלי לזוז?"

"יש מוסיקה בדרך כלל," העירה תמי ביובש.

"אני לא צריך מוסיקה."

"אני כן." היא לא המתינה לתגובה. בפינת החדר ניצבה מערכת סטריאו משוכללת, ואוסף מרשים של דיסקים. תמי בחרה בבלוז איטי, וללא היסוס הגבירה את הווליום. עידו, שרוע בפישוט איברים על המיטה, התבונן בגופה התמיר והחינני של תמי, מלקק את שפתיו כאשר התחילה להניע את עצמה לקצב המוסיקה. שדיה התנודדו קלות כשזזה, עורה בוהק מזיעה. בצעד מחושב, חפנה את שדיה הזקופים, צובטת את הפטמות. עידו גנח. מלטפת את עצמה, התקרבה אליו, רוקדת בחושניות.

רק כשליקקה את שפתיה, הבינה תמי שהן יבשות. עוצמת עיניים, ניסתה לאבד את עצמה בקצב, לשכח את הגבר השרוע על המיטה לא רחוק ממנה, ומסתכל עליה בעיניים מהפנטות. היא אהבה את הדרך שהביט בה, במבט שהיה מרותק ומשועשע בו-זמנית. עם קהל של גברים משולהבים מסביב, היה קל לשכח שהיא בעצם עירומה, ושכל תזוזה שלה מכוונת על מנת לגרות ולעורר. עם עידו מסתכל עליה זה היה אחרת, ותמי נעשתה מודעת עד כאב לכל תנועה ותנועה. היא הרגישה צביטה בין רגליה, יודעת שהיא מתענגת על כל רגע, ומפחדת מהתענוג הזה בו-זמנית.

היא הייתה סקסית בצורה לא-נורמלית, חשב. אינסטינקטיבית, שלח את ידו להתיר את כפתור הג´ינס ונעצר ברגע האחרון. אלוהים. הוא רצה אותה עד כאב. ואיכשהו, היה לו נדמה שגם היא רוצה אותו. עידו התרומם למצב ישיבה, בוחן את תגובתה של תמי.

תמי ידעה שהיא צריכה להמשיך לנוע- חושיה אמרו לה כי זהו הדבר שהיא אמורה לעשות. לא היה לה ספק שאם העניינים היו מתנהלים בצורה חלקה ולא אישית, היא הייתה ממשיכה לרקוד. היא לא הייתה מבחינה בתזוזתו הפתאומית של עידו, ולא הייתה חשה, בצורה הבסיסית ביותר, שהוא בעצם מבקש רשות לגשת אליה. מבולבלת, נעצרה על מקומה.

עידו התקדם בזהירות. בלבול ניכר בעיניה של תמי, והוא לא רצה להפחיד אותה. מהוסס, שלח את ידו, מלטף את לחיה.

"אז מה עכשיו..?" שמע אותה אומרת.

"מה את רוצה?"

תמי נאנחה בכבדות. "בדיוק את מה שאתה רוצה."

"ממ.. את לא חייבת להשמע אומללה כל כך," גחך, כשהוא מביט בעיניה הירוקות.

תמי הרימה גבה, עוקבת אחרי עידו שקם על רגליו. "אתה לא שנון כמו שאתה חושב שאתה."

עידו משך בכתפיו. היא עמדה להעיר משהו כאשר מצאו שפתיו את שפתיה והשתיקו אותה באחת. נאנחת, פתחה תמי את פיה. הוא היה יסודי, החליטה בסיפוק. לשונו טיילה בפיה וידיו התהדקו סביב מותניה הצרים, מושכות אותה אליו. היא הרגישה בזקפתו, נלחצת כנגד ירכיה הרכות, וחיככה את עצמה כנגדו. מתיק את פיו מפיה, נפנה עידו לנגוס בשפתה התחתונה של תמי. שפתיה היו בשרניות ומתוקות, והוא לקח את הזמן להתענג עליהן. ברקע, ירד האבוב לטונים נמוכים, מזקיר את השיערות בעורפו. עידו הצטמרר ועצם את עיניו, מעמיק את הנשיקה.

הפעם הייתה זו תמי שהתרחקה מעידו. הוא התבונן בה מופתע, מניח לתמי להדוף אותו לאחור. עידו צנח על המיטה הרכה, מרגיש במשקל גופה של תמי נועץ אותו למזרן. ירכיה התהדקו סביב שלו בלפיתה אינטימית. לא היה חיוך על שפתיה כאשר פנתה להתיר את כפתור מכנסיו. היא נראתה רצינית להפליא, ואם זה אפשרי בכלל, אפילו סקסית יותר. פורמת את הרוכסן, מהרה לשלוף את איברו מתוך התחתונים, מריצה את אצבעותיה לאורך הזין הזקור. היא מלמלה משהו, ואז נסוגה, לוקחת את הזין בשלמותו אל תוך פיה.

גונח, התבונן עידו במפל הכתום של שיערותיה מסתיר את חלציו. לשונה של תמי ציירה מעגלים סביב לגזע הזין, ועידו נכנע לדחף לקבור את ידיו בשיערותיה. הוא יכול לשמוע את נשימותיה הקצרות, החטופות, כאשר נעצרה לרגע לשאוף אויר. הרחש עורר את דמיונו, והוא התחיל לפמפם בתוך פיה, מרגיש באחיזה הולהטת של גרונה סביב איברו. זה היה שמימי, ועידו ידע שאם המתקפה עומדת להמשך, הוא עתיד להכנע בקרוב. "רגע.." שמע את עצמו אומר, מתרומם מעט על מנת להדוף את תמי. מבטה היה חד ובהיר, לעומת עיניו המזוגגות. לפני שכל העסק יסתיים, הוא התכוון לשמוע אותה צורחת ומאבדת שליטה, החליט.

בנחישות, עזר לה להתרומם, מושיב אותה על מתניו. הוא הרגיש בלחץ של איברו, כנגד הבד הלח שכיסה את הכוס שלה, והיה מרוצה למצוא אותה רטובה ונוטפת נוזלים. תמי הרכינה את ראשה, כאילו חיפשה תשובות בפניו של עידו. ידיו נשלחו לשחק עם תחתוניה, והיא התרוממה על מנת לסייע לו להסיר אותם. מתחתיה, היה עידו, קשה וזקור, והיא הושיטה את ידה, מתכוונת לכוון אותו פנימה. כששלח את ידו ותפס בפרק ידה, עמדה שאלה בעיניה.

"עוד לא," מלמל, בקול ניחר. היה לה נדמה שהיא מאתרת בו את אותה נימת שעשוע שמקודם, והשריד הזה לשליטה עצמית, השאיר את תמי להוטה עוד יותר. מייבבת, התחככה בזין הקשה, משפשפת נגדו את הדגדגן. נוזלי גופה סככו את איברו, הופכים את הבשר חלקלק למגע. 

"מתי?" הקשתה, מתרפקת לאורכו.

עידו חייך בקלישות. בתנועה מהירה, הפך את תמי. כעת שכב הוא מעליה. פרט לאיברו המתכך בנשיותה, נותר עידו לבוש לגמרי, והחספוס הקל של בגדיו ליטף את עורה. הוא התפתל קלות, נאבק על מנת לפשוט את חולצתו. תמי התפתלה, הבל פיה החמים מתרפק על אזנו. הוא נשען על מרפקיו, וביצע טאקטית במורד צווארה. שפתיו מצצו את העור העדין, משאירות בו סימנים אדומים. ברעבתנות, הסתער עידו על שדיה של תמי, לשונו מתווה מסלול פתלתל סביב לשד הימני. הוא חש במרקם האחר של הפטמה תחת לשונו, וסגר את שפתיו סביב כפתור הבשר הקטן.

היא קימרה את גבה, הודפת את עצמה כנגד פיו של עידו. המגע העדין שהרעיד אותה בתחילה, נעשה חלש מדי, ותמי חיפשה את הלחץ של שפתיו ושיניו על שדיה. עידו הבין את הרמז, נושך קלות את הפטמה. בו-זמנית, החליק את ידו בין ירכיה של תמי והעביר את אגודלו על הדגדגן.

בנשיכה אחרונה חזקה יותר, שסחטה מתמי קריאה של כאב ועונג, עזב עידו את שדיה. הוא נעצר, פושט את מכנסיו במהירות, ולאחר מכן חזר במשנה מרץ למלאכה. עידו רכן, מלקק את טבורה של תמי, ואז טמן את פניו במשולש השיער הכתום שבין רגליה. בעדינות, הפריד את השפתיים החיצוניות, טועם את הליבה הרטובה. הוא מצא את הדגדגן, נשף עליו בעדינות, וליקק אותו בתנועה ארוכה ומתמשכת.

מילותיה של תמי היו קטועות ומבולבלות כשעודדה אותו בקול חנוק. גופה הגיב לגירוי הישיר, ואגנה המוצק נע לעבר עידו בתנועות קטנות ותכליתיות. "עכשיו..!", נאנקה. "אני רוצה אותך בתוכי, עכשיו".

עידו התיישב. זרועותיה של תמי גיפפו את חזהו, נכרכות סביב צווארו, כשניסתה למשוך אותו אליה. הוא סייע לה להתרומם, חופן את פלחי ישבנה, ואז, באבחה אחת, הושיב אותה על איברו. שדיה קפצו כשננעץ בתוכה בכח, חזה עולה ויורד עם כל נשימה. הוא הרגיש ברגליה נכרכות סביב מותניו, אצבעותיו חופרות בבשר הרך של ישבנה. היא הייתה צרה ולוהטת, חשב לעצמו. צרה, הדוקה ולוהטת.

תמי צעקה, עולה ויורדת על הזין החם שמילא אותה. היא שמעה את עידו גונח, והגבירה את הקצב. הוא הניח לישבנה, מחליק את ידיו במעלה המותניים, רק על מנת למעוך את שדיה בכפות ידיו. גופה של תמי נע בהתאם לקצב שהכתיב, והיא הרגישה איך כל ישותה מתפוגגת אל תוך הריתמוס החדגוני והמענג של נעיצותיו בתוכה. שומטת את ראשה, נשכה את כתפו. הזיעה המליחה את העור, והמליחות הקלושה התפוגגה על לשונה. תמי עצמה את עיניה בכח, גופה מתכווץ באורגזמה.

* * *

צלצול טלפון החריד את שניהם. תמי זקפה את ראשה. עידו, רוטן, ניסה למשוך אותה בחזרה אליו.

"יש לך טלפון," אמרה לו.

"שיחכו."

"אני ארים," קבעה תמי, מושיטה את ידה להרים את השפופרת.

"עידו?" נשמע קול גברי מצידו האחר של הקו.

"רק רגע," השיבה תמי. אז ככה קוראים לך, חשבה לעצמה, מעבירה לעידו את השפופרת.

עידו התמתח, מצמיד את האפרכסת לאזנו. "הלו?"

"עידו, זה יריב. תאחל לי מזל-טוב."

"החמצת את מסיבת הרווקים שלך," ציין עידו.

"הפסדתי משהו?"

עידו הרים גבה, מתבונן באישה הנחה לצידו. "ממ.. אפשר להגיד."