אוף....שיט......חרא.....ככה בערך אני מרגישה עכשו למרות שנירגעתי קצת...... אני מרגישהה עצבנות מעורבבת עם ריקנות בו זמנית. זה מבלבל אותי...זה הורג אותי. אחרי סערת הרגשות הבכי העצב והאכזבה.... אני מרגישה כמו רובוט שאין לו רגשות....
מעניין למה?!....כי אולי בגלל כל הדמעות שהזלתי איתם גם הלכו הרגשות..ונישארה הריקנות. אני שונאת את זה כשלא מבינים אותי, כשלא נותנים לי לבטא את הרגשות שלי ואת המחשבות שלי...עם הזמן זה חוסם אותי. אני מרגישה בתוך מבוך שככל שאני ניכנסת יותר עמוק ככה הוא גם נהייה יותר ויותר מסובך. ליפעמים אני מוותרת ופשוט מרימה ידיים,ליפעמים אין לי מספיק כוח להילחם ולהיתעמת עם המצב. אולי אני באמת צריכה לחקות שהזמן יעבור....כמו שאומרים הזמן מרפא הכל...אני מקווה שגם במקרה הזה המשפט הזה תקף.
החיים שלי נהיים מסובכים יותר מיום ליום משבוע לשבוע....חשבתי שהוא כן היה מיוחד שהוא כן היה מישו שמתאים לי...חשבתי וחשבתי....וכניראה שחשבתי יותר מדי וטעיתי.......הוא כמו כולם.
ליפעמים החיים יכולים להפתיע לטובה.....וליפעמים לרעה.הגלגל מסתובב מעלה ומטה...יום אחד אנחנו בשיא המצב רוח שלנו..ויום למחרת אנחנו יכולים להרגיש נפילה....
בעבי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
