נפלאות התבונה

לפני כמה ימים פתחתי מייל שאומר ש-10% ממה שקורה לך אינו בשליטתך ו-90% תלוי בתגובותיך.

לפעמים קורה מצב שבו ל-10 אחוזים האלו יש משקל כמו של 100, כי 90 האחוזים הבאים הם טבע, מנהג, משהו שקשה לשנות. וגם אם נלחמים בזה...יש משהו שנקרא חוסר אמונה....את החיידק האלים הזה אי אפשר לחסל. לא משנה איזה רושם ראשוני טוב אפשר לעשות, המסיכות יצטרכו באיזשהו שלב לרדת....ומתחתם נמצא ריק, כלום, יותר גרוע מכלום- זיוף....זה אפילו לא חומר גולמי שניתן ליצור ממנו, זה חומר מעובד לזיוף. למה זייפתי את עצמי, למה הלכתי בתלם, למה הייתי ממושמעת כל כך, קפדנית כל כך, זייפנית כל כך עד שאפילו זייפתי את עצמי בפני? ועכשיו, כשאני מגלה את הזיוף מאוחד מדי....כבר נחשפתי לחיים הבוגרים וקשה לי לחיות עם הזיוף הזה, אני רוצה לקבל אחריות אבל לא בטוחה שאני אצליח לעמוד בה, אני רוצה לחיות חיים עצמאים אבל לא בטוחה שאצליח לעמוד בהם, אני רוצה להיות יותר בטוחה בעצמי אבל לא בטוחה שאעמוד בזה בסוף.

למה אני לא בוכה מדברים נורמליים...למה כל בכי שלי חייב להיות בגלל הדיכאון שאני נכנסת אליו מפעם לפעם...

כי אין לי ביטחון מספיק בכל שאר הדברים...רק פחד....מזה מורכבים כל החיים שלי חרדות נטישה, תסביכים- מה נשאר, המבנה השביר שלי והפחד.

כשיצא לי ולאבא שלי לדבר על מקרה התאבדות שאירע לא רחוק מביתי הוא אמר שהוא לא מבין איך אפשר לעשות את זה....איך אפשר לנטוש ככה משפחה..

הנה התשובה ...כי לפעמים חושבים שהשהות כאן רק מזיקה למשפחה....שמטעויות שעלולות לקרות כדאי כבר עכשיו להימנע.

אדם לא יכול להוציא את עצמו מהחברה אם אין לו חברה אחרת להשתייך אליה.

אותיות פורחות באויר- זו האוטוביוגרפיה שלי עד עכשיו.