נפלאות התבונה

פחד משנאה הוא גם פחד מאהבה.

שיתוק מכך שלמישהו יש רגשות עזים כלפיך.

פעם פחדתי משנאה, היום אני פוחדת מאדישות.

כי כשרוצים שכולם יאהבו אותך פירושו של דבר שכולם תמיד יהיו נחמדים אליך. מסכות מחייכות. צביעות.

צביעות זה ניוון רגשי. זה לבישת תחפושת של רגש שאמנם הקליפה החיצונית שלה רבת רושם, אבל תחפושת היא בסך הכל קליפה, ואין בה מהות.

ג'יי קיי רולינג התייחסה לזה בסיפרה "מעשיות בידל הפייטן"- במעשייה "ליבו השעיר של הכושף"- כשמשאירים אדם שנים רבות ללא מהות הוא מתנוון, וכשהוא מגלה לבסוף את הכוח של המהות הזו הוא מת מההלם. אני חושבת שתמצית הסדרה שלה מסתכמת בשורות שאמר דמבלדור בשיחתו עם הארי פוטר לאחר שההורקרוקס שבו הושמד: "וולדמורט לא טורח לנסות להבין מה שאין לו ערך בעיניו. בכל הנוגע....לאהבה, לנאמנות ולתמימות- וולדמורט לא יודע דבר...זה שיש להם כוח שעולה על כוחו, כוח שמעבר לכל קסם, זאת אמת שהוא לא הצליח לתפוס."

היא בעצם עשתה אנאלוגיה על העולם האמיתי...ישנם אירועים בספר השביעי שמזכירים במידת מה את מאורעות מלחמת העולם השנייה. כנראה אנחנו, היהודים, יותר רגישים לזה בגלל המורשת שלנו, וכנראה שהעבודה שלה בארגון "אמנסטי" קירבה אותה יותר לנושא.

הארי פוטר לא הייתה יכולה להיות סדרה מצליחה אם הדמות לא הייתה אמיתית. אני לא מתכוונת בתור ביוגרפיה, אני מתכוונת בתור השראה. עולם הקוסמים המורכב והמיסתורי שרולינג יצרה מוסיף את התפאורה והרקע- אבל על כתפיה מוטלת העלילה- עיצוב הדמות של הארי וההתמודדות שלו עם מצבים מורכבים שלעיתים מומחשים באמצעות קסם.