כבר שבע פעמים אני מוחק ורושם בחזרה את הפוסט הזה כי הוא לא הצליח לבטא כמו שצריך את מה שעובר לי בלב.....
באלי לבכות, באלי להתפרק מבכי! לבכות כמו ילדה בת ארבע שלקחו לה בלון ליומולדת! לבכות כמו אבא שהבנים שלו שכחו את היומולדת שלו!
כמו לויודע מה......
לא ממש רע לי, דיי טוב לי....
אבל אני מתאכזב פעם אחריי פעם מאנשים שאני סומך עליהם,אני מתאכזב מאנשים שחשבתי שתכל'ס אוהבים אותי אבל עכשיו רק מראים כמה הם חושבים שאני חרא....
חושבים שאני לא מתחשב,חושבים שאני רוצה לפגוע....באים ומותחים ביקורת כאילו הם מלכים אבל כשאתה אומר להם להפסיק להתנשא אז פתאום הביקורת העוקצת והצורמת הזו הופכת להערה בונה ואני אשם בזה שאני לא יודע לקבל אותה......
לא מכליל, אני אוהב את כולכם....החברים הכי טובים שלי, גם את אלה שפוגעים בי ברצף, אני לא יכול להתעלם מכם, אתם בורג חשוב ומדהים בחיים שלי..... אבל אתם כותבים פוסטים על שנמאס לכם, וכותבים פוסטים על אנשים לא מתחשבים ומרכלים ומדברים ומצפים שלא יפתחו את הפה על משו רע שאתם עשיתם....
ותכל'ס? אתם הרבה יותר נוראים ממה שאתם אומרים שאתם שונאים......אתם אפסים, אתם כלום, אתם ריק......אבל אני עדיין אוהב אתכם....
פוסט מטומטם לגמריי אבל ככה זה שהאמת מתפוצצת לך בפנים......
ועדיין, עדיין לא הצלחתי לתאר אפילו שמינית ממה אני מרגיש..........אוליי זה יבוא בהמשך.....
בכל מקרה, אנשים שאני כלכך כלכך כלכך כלכך אוהב והם כן שם בשבילי, אנשים שאני כלכך מת בלעדיהם!
אני חייב תודה ענקית ללירון! שבאמת באמת באמת שם בשבילי תמיד! לירון 33> אני אוהב יותר P=
תודה ענקית למאיה שמבינה אותי תמיד גם ברגעים הלא נעימים... 3>
ותודה לוקנין ולאסף ואיתי שבאמת באמת אני הכי שמח בעולם שהתחברנו בשלושה חודשים האחרונים, אתם באמת מלכים!
אז כמה שרע, ככה גם טוב.......
אוהב! 3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
