אז סופסוף אני מבינה שהשקיעה באמת מתחילה בשבע ולא ב5 וחצי אם לא לפני. סופסוף, באמת אפשר להרגיש את היום (כן, גם אם קמתי מהמיטה רק ב2 וחצי :))
אני עובדת בשתי עבודות, איך זה יצא? בעצמי לא יודעת. אין לי זמן לכלום. כמה טוב זה? זה לא, לפחות הכסף. צריכה לחסוך לחלומות בעתיד.
היו לי יותר מדי דברים מוזרים השבוע. והיותר מוזר שהייתי צריכה להתמודד עם דחיית גברים30-40 יותר משהייתי צריכה עם קטינים 18-19. כמה מגעיל זה??
מה אומרים/עושים חוץ מלחייך ולהגיד כשגברים 30 פלוס:
# שמים לבלצבע הציפורניים ("גם אתמול היה לך את הלק האדום הזה?")
# אם מחמיאים לי כי תקעתי כמה סיכות בשיער ("נחמד לך הסיכות...")
# אם הוא לא בטוח מה יותר יפה - פזור או אסוף ("אבל שניהם מחמיאים לך")
הסימנים שאתה יותר מדי זמן במשרד:
7:05 - "בוקר טוב, גם היום הקדמת" - גם את.
7:17 - "למה אתם באים כ"כ מוקדם?" - אנחנו לא, אני אישית פשוט הבנתי שזה כבר לא יעיל לחזור הביתה.
7:23 - "נפלת היום מהמיטה?" - מה זה אמור להיות?? בחייכם ישנתי פחות מ6 שעות, עזבוני.
☝ כשאנשים שהלכו יום לפני לפני הגיעו ביום אחרי אחרי!
איפה הגבלות אנשים, איפה?@$%^#@!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
October
