"ספרי לי ילדה, על מה את בוכה
את לא מפסיקה להיות עצובה
תיהיה חזקה, זאת רק אהבה
גם לי זה כואב, כואב נשמה.
ספרי לי ילדה, על מה את בוכה
את לא מפסיקה להיות עצובה
תיהיה חזק, זאת רק אהבה
גם לי זה כואב, כואב נשמה"
"בדמעות את לי סיפרת, איך אותו את רק אהבת
לך מבטיח נערה, בטוב וגם ברע
שאהיה כאן לידך, תמיד לעזרתך
בליבי יש פינה, ששמורה לך ילדה...
לפעמים, את שותקת , סגורה עם הכאב
אל תיהיה עצובה, מלאך, אפחד לא שואב שבלב...
תבכי ! נשמה שלי, תביני שהזמן הוא התרופה
לעולם לא נבין את סודות האבה
מביט על הדמעות, ולבד הן יורדות
אני תמיד אהיה לך לידיד .. לעת צרה
בליבי תמיד יש פינה, תמיד היא מחכה, ושמורה..
אני אהיה המלאך, שישמור עליך .. לעולם"
"לברוח ממציאות זה דבר קשה..
עם כל יום שחולף אני עוד מנסה לדבר אליך, להתפלל
לבקש ריחמך , תפילתי תקבל
ותסתכל איך אני סובל ...
עם דמעות של עצב מנקה את הלב
תפילתי אליך, מדוע כואב ?
בורא עולם .. אנא תעזור !
את הצער הכאב... תעצור !"
אני שונאת את התקופה הזאתי
שתיגמר כבר.
אני לא אשקר לכם
כשאני מחייכת איתכם, צוחקת איתכם, שמחה איתכם, נהנת איתכם
אני באמממתת מרגישה ככה !
אבל כשאני נשארת לבד... הרגשות האלה מציפים אותי שוב פעם מחדש
קשה לי עם כל זה.. פתאום קיבלתי הרבה יותר אחריות
אני צריכה להצליח בלימודים
אני רוצה להרזות - משמע לעשות ספורט ולא לאכול ג'אנק
אסור לי לאכול שוקולד.. דבר שהתרגלתי לאכול על בסיס יומיומי.
זה קצת קשה לי.. אני לא רגילה לזה.
אבל אני אהיה בסדר =/... נכון ?