כמו ילד שחי בתוך סרט בעירה קטנה מארץ אחרת

חשיבה מיוחדת, אתה חושב שאתה מיוחד.

אתה... לא.

יש קופסה שאתה מנסה לצאת ממנה. כמו כולם.

פתח אחד וודאי אינו מספיק, לאט לאט כל דפנותיה של הקופסה נאכלות.

לפתע אין קופסה.

כל הכבוד, יצאת ממנה. ביחד עם כולם. ועכשיו אתה וכולם בתוך קופסה אחרת.

ומה השגת בזה?

סיפוק עצמי, אני חושב אחרת.

נקודת המוצא שלך לא שונה משל רעך. כולכם חושבים שאתה חושבים אחרת.

מה אחרת בזה?

אתה מסתכל על האחר וחושב לעצמך מדוע הוא חושב שהוא כל כך מיוחד.

והוא מסתכל עליך ואותה מחשבה עוברת במוחו.

ושוב חשבתם את אותו הדבר.

אז מה כן מבדיל בין כולם, מה גורם לכך שכל אחד מאיתנו שונה מהשני, או לפחות כך אנחנו חושבים.

או רוצים להאמין שזה כך.

ושוב הגעתי למחשבה קיומית פופולארית, עממית ומרוסקת עד היסוד מרוב טחינות.

למה זה היה טוב? לכלום.

לילה טוב.