מישהו יכול לקחת אותי מכאן??
אני לא סובלת את זה יותר.
אני נופלת וצוללת ונופלת, בלי הפסקה.
וכל כך קשה כאן.
כל כך קשה להחזיק את עצמי.
יפעת לא נמצאת. היא לא תהיה עד יום חמישי.
וכל כך קשה להתמודד.
מי בכלל קבע שצריך להתמודד?
למה אני לא יכולה פשוט לעוף מכאן?
למה את אוהבת אותי בכלל? את מלאך שכזה, היצור הכי טהור בפלנטה.
מ ד ה י מ ה כל כך.
אני אוהבת אותך כל כך. כל כך שאני עדיין כאן. עדיין חיה את הסבל התמידי בעולם חסר הרחמים והאיום הזה.
כדי שאת תוכלי לקום בבוקר ולנשום כמו שצריך.
אם רק לא היינו קשורות כל כך, אם רק לא היית אוהבת אותי, אם רק לא הייתי אחותך..
לשתינו היה טוב יותר.
לשתינו.
איימ גונה ליב פור יו מיי אנג'ל.
אני אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
(ששששש נדפק לי השכל.)