שני

זה כמעט קרה. קוראים לו טל, הוא אמור להשתחרר בעוד חודשיים, נפגשנו במקרה באוטובוס ודיברנו במשך כל הנסיעה. אחר כך דיברנו במסנג'ר. אנחנו האנשים הכי שונים בעולם. אין לנו שום דבר במשותף.

הוא שאל אם אני רוצה להפגש איתו בערב. ואמרתי שאני לא בטוחה, והוא עזב את זה. המשכנו אחר כך לדבר כרגיל.

אחרי שיצא לי לחשוב על זה קצת, והתחלתי לרצות הבנתי שזה לא יכול לקרות.

אני טיפה מבואסת כרגע, כי חשבתי שבאמת יכול לצאת מזה משהו.

מחר אני חוזרת לבסיס אחרי שבוע רגילה.

יהיה קצת קשה לחזור לשיגרה.

מעניין אותי אם הוא ישאל שוב אם אני רוצה להפגש איתו. מעניין אותי יותר איך אני אגיב לזה. השכל אומר לי לא להסכים והרגש אומר לי להסכים.

אבל נחצה את הגשר כשנגיע אליו.