לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The house of the rising sun


"כל אותם הרים של פחד, ואגם גדול של חלומות."

כינוי:  הילי ילדת ירח

בת: 35

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

לילה ללא שינה, וזה מה שיצא.


 

"איזו עוד מניפולציה

תעשה כדי לזכות

איזה סוג של פרובוקציה

שתסחט לי דמעות

לבדידות שלי יש אופי

אין בה טאקט

רק שריטות

היא שואבת לי ת'דופי

זה מסעיר אותך מאוד

 

הייתי צריכה להישאר במיטה

עד שירד לי החום ממך

שירד החום ממך

היית לוקח חזרה הכל

אם הייתי חזקה

לא הייתי מוכנה

 

רק מתוך הרגל פוחדת

שתניח לנפשי

גם אני שרוטה בעצם

אם כאב קושר אותי

 

האמת אינה עיוורת

היא רק טיפשה

כמו שאני

והכי אני אוהבת כשאתה שוטף אותי

 

הייתי צריכה להישאר במיטה

עד שירד לי החום ממך

שירד החום ממך

היית לוקח חזרה הכל

אם הייתי חזקה

לא הייתי מוכנה

 

האמת אינה עיוורת

רק טיפשה

כמו שאני

והכי אני אוהבת כשאתה שוטף אותי."

 

*    *    *    *    *

 

"לפעמים עננים של דמעות בראשך מצטברים

ואתה הגאה טומן את ראשך ובוכה

אם מטוס של פחדים וטייס של עצבות

נוחת על המוח

הוא עוד מעט יטוס

אם הפכת לאביר ללא כוח

תרד קצת מהסוס

 

פתרון לא מוצא

תנו לי שמחה ואקנה

איפה את איפה את

אהבתנו זורמת לאט

 

רחוקה תל אביב וקרב האביב

אסור לשכוח, הגיע זמן יפה

אם לא רואים את הסוף, נסה לקחת ימינה

בסוף אתה תראה

 

כן לפעמים

זה קורה לפעמים

זה קורה לפעמים"

 

*    *    *    *    *

 

"אפילו שמוחי הזוי ועולמי סגור וצר

איפה היית לא משנה לי

ולא מציף אותי בצער

גם לא אכפת לי איפה או עם מי תתעוררי מחר

רק שמותק את אצלי בראש

 

אני לא מבקש ממך לומר מילים

כמו כן ולא, אנא הביני

אין לי מקום לקרוא לך בוא לבוא

סתם התלחשתי עם עצמי

כאילו אין מי שיגיד לי

מותק את אצלי בראש

 

אז כשתתעוררי מחר יפה

הביטי בראי

ולא אהיה שם לצידך

לא אהיה קרוב אל תופתעי

 

רק אהיה סקרן אם את

רואה אותך צליל כמו מי

שהיית אצלו תוך הראש

שהיית אצלו בתוך הראש."

 

*    *    *    *    *

 

לא חוזרת יותר אחורה, הולכת רק קדימה עם ראש זקוף

אבל זה לא מונע ממני לעבור את הלילה הזה

לא להרדם מרוב מחשבות טורדניות

עליו, עלי, עליה, עלינו

ולהרגיש כל כך הרבה, להרגיש את אותה התחושה של אז

להרגיש כאילו כל השירים בעולם נכתבו עלינו.

 

מה שכן, לראות את הזריחה מהחלון של החדר, כשאני עטופה בשמיכה עבה,

ולקלוט פתאום איך הטבע יכול לבלוע את כל הצרות שלנו

וואו אין, פשוט אין דבר יותר משחרר מזה.

 

 

 






 

נכתב על ידי הילי ילדת ירח , 30/1/2009 13:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

14,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילי ילדת ירח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילי ילדת ירח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)