מילים שלא נגמרות, מחשבות שלא מפסיקות, הכל עומד על קצה הלשון,

מנסים להתבטא, לדבר, להתפרק, להוציא הכל, אבל הכל בפנים, בראש, בבטן,

זה כמו קופסא שסגורה עם מנעול, ואז הראש כל הזמן עסוק בחיפוש אחרי המפתח

אז הולכים, מתחמקים, בורחים, נאבדים, עד שמגיעים לדרך ללא מוצא,

מתעייפים, נופלים, מתאיישים, כבר מותשים, זה כבר בסוף הדרך,

כמו "האור שבקצה המנהרה", אבל לפעמים זה נראה כיאילו יש הפסקת חשמל.

אז גם אין אור, אין תקווה, לא רואים את הדרך, לא רואים בעיינים, אבל זה עוד לא נגמר ..

אין כוח, פשוט אין כוח, זה כיאילו לא עשית כלום, כיאילו כל היום ישבת ולא עשית כלום

כיאילו פשוט סתם ככה אין כוח .

אבל זה לא ככה, עשית הרבה, הלכת את כל הדרך הזאת, עם כל הקשיים,

אולי זה פשוט מרגיש ככה, כי אין מי שיעריך את כל המאמץ? אולי ..

אז איפה כל אלו שיעריכו? הם לא פה. הם שם, מתעמקים בעצמם .

כמה שקשה לעמוד על הרגליים בזמן שחברים נשענים לך על הגב,

כי את תמיד שם לתת להם גב, והגב כבר כואב .

ולך אין יותר כוח, לא לברוח, לא לצרוח, לא לבכוח, לא להתחמק, לא לצחוק או להינות

ובטח שלא לרדוף אחריהם .

אז זהו, אין כוח. והמילים נכתבות ונכתבות, ואין להם סוף, יש ככ הרבה מה לאמר,

כל פעם להפסיק, להיזכר ולהוסיף. ולהוסיף. ולהוסיף. באמת שאין לזה סוף .

לפעמים גם לזה נגמר הכוח, ואז חוט המחשבה ככה פתאום נקטע.

ואז לכמה שניות הראש ריק ממחשבות, אבל זה סתם נדמה לך.

זה חוזר שוב, הכאב, העלבון, החוסר כוח, חוסר חשק, התשישות, אז מתייאשים,

מרימים ידיים, וזהו זה נגמר.

אבל זה רק נדמה ..

מחפשת משמעות לכל דבר, מחפשת משמעות לחיים .

"את יפה ככ יפה, הכי יפה בעולם .." כמה שאני אוהבת אותך 3>

עומרי אני מתהמתהמתה עלייך אח קטן ויפהשלי! 3>

עוד מעט שבועות, עזבו שבועות, עוד מעט חופש גדול

יאללה שיגיע כבר !

שבועות אני אולי בסטודיו עם היפהשלי, את מי רואים?

אהבתם? תמליצו

have a good day bitch..

בנג'י אני אוהבת אותך הכיהכי שבעולם, בחיים לא אהבתי מישו כמו שאני אוהבת אותך ..

בכל פעם שאני רואה אותך אני מבינה יותר כמה אני אוהבת אותך (:

התקופה הכי מוזרה בעולם עוברת עלי,

לא יודעת אם טובה או לא, פשוט מוזרה ..

ככ הרבה דברים, פשוט הכל מתערבב הכל נהיה סבטוחה אחד גדולה .

לפעמים אני מרגישה שבאלי להיכנס למיטה ואפעם לא לקום ממש ככה .

הביטחון העצמי, הרגש, ובמיוחד הכוח, הכל אזל הכל נגמר,

אין כוח לשמוח או לחייך אין כוח לאהוב או ללמוד או לדבר, אין כוח לעבור כל יום

את אותה השגרה מחדש , פשוט אין כוח .

אני מרגישה ככ ריקה .

הראש מלא במחשבות, אין שנייה דקה או שעה שבראש שלי מתרוצצות מליון ואחד מחשבות,

ועל מה ? על הכל פשוט על הכל .

גם לחשוב כבר אין לי כוח .

אני כבר לא מכירה את עצמי , לא מבינה מה נהיה ממני,

איפה הפרח שאני מכירה?

אני פשוט ככ מותשת, אבל ככ.

ובמיוחד אני רוצה להודות לבנאדם אחד, מישהי שעזרה לי ועוזרת לי לעבור את התקופה הזאת,

עם כל המשברים, עם כל כמה שקשה לי .

שאני איתה אני מרגישה ככ שונה , פתאום יש לי כוח , פתאום אני שמחה , אוהבת , הביטחון העצמי עולה

הכל פשוט ככ שונה איתה, לטובה, אין בנאדם שאני מרגישה יותר טוב לידו,

את פשוט הכל בשבילי, אין לי מושג איך הייתי שורדת את התקופה הזאת בלעדייך,

אין לי מילים להסביר כמה אני מעריכה אותך, על הכל, על כל מה שאת עושה בשבילי,

פשוט אין לי מילים לתאר כמה שאני אוהבת אותך כמה שאת חשובה לי, יותר מכל אחד אחר בעולם הזה.

אני לא שווה כלום בלעדייך , פשוט כלום.

את הכל בשבילי .

לירוני את מדהימה,

 אין לתאר את עוצמת הערכה הגאווה התודה ואהבה שאני מרגישה כלפייך!

ל"ג בעומר היה נחמד . (:

טוב אז זה הכל

have a good day bitch ..

בנג'י אני אוהבת אותך