30.5: גיליתי שאנשי השכבה מסתובבים באתר הזה, צונזרו השמות מטעמי בטיחות.
אתמול היה לנו מפגש סיכום שנת בר מצווה.
היה מערכון מטופש, מצגת ו.. אוכל.
המערכון יצא זוועתי, ש' לא זכרה את המילים שלה אז א' ומ' החליטו שזה יהיה פשוט יותר לכולם אם פשוט נקרא מהדף עם המילים.
אז הייתה מצגת, הוכחה ניצחת לטיפשות שלנו. זה פשוט היה כל כך פלצני.
נתנו לנו מתנות, ספר של חיים נחמן ביאליק שדווקא נראה נחמד, המצגת כמובן וחולצה מזעזעת עם הדפס של זחל מאחורה. עזבו את הזחל, החולצה ענקית! עצומה!
אני חולה אז כל הזמן רעדתי. בחיי שחשבתי שאני הולכת למות, או לפחות להתעלף. אז אכלתי כדור שוקולד וזה עבר.
הלכתי לשולחן, בצד אחד ישבו י', מ' וא'ומצד שני ש' ונ'. אני ישבתי בראש השולחן.
מכיוון שזה היה זמן האוכל, א' ומ' צחקקו להן והתחלקו בעוגת שוקולד, י' אכלה עוגת שמרים. נ' אכלה את שתיהן.
מה שלא אמרתי, וכדאי שאני אגיד כדי להסביר את המשך הסיפור שלי, שנ' וש' מוגדרות כ..איך לומר? שונות. נ' היא שמנה, מכוערת, טיפשה, בכיינית. ש' בכיתת המתקשים- יש לה קשיי למידה ובגלל שהיא בכיתה אחרת גם אין בינה לבין שאר ילדות הישוב קשר.
א' היא בלונדינית, יש לה עיניים ירוקות והיא אלופת הארץ בהתעמלות קרקע, מ' היא רקדנית מעולה וי' היא סתם גבוהה ובעלת עיניים כחולות.
שמתם לב להבדלים בין הצדדים של השולחן? יופי.
ע' באה אלי, שאלה אותי למה אני לא אוכלת, עניתי שאני לא מרגישה טוב ואם אני אוכל אני אקיא. היא הסתכלה עלי במבט אני-יודעת-שאת-לא-אוכלת-כי-את-בדיאטה-אז-אל-תשקרי-לי ועברה לצד השני של החדר.
בצד שלי בינתיים אמא של נ', ב', באה וישבה ליד הבת שלה. איכשהו, אני לא זוכרת איך, השיחה עברה לנושא של רזון. ב' אמרה שהיא הייתה קטנה היו המון בנות רזות ויפות והיום הן שמנות והיא אפילו יותר רזה מהן. ואז היא הסתכלה על י', הרזה הזאת והגבוהה ושאלה אותה אם אמא שלה הייתה רזה שהייתה בגילה, שכולם יודעים, ורואים, שאמא של י' היא יותר משמנמנה, י' ענתה שכן וב' הסתכלה על נ' במבט שאומר יום-אחד-י'-תהיה-דבה-ואת-תהיי-רזה. מבט שכולם ראו,והבינו.
אני מבינה, שכל אם הייתה רוצה את הטוב ביותר לבת שלה, ושב', שביתה מוגדרת כשמנה יותר וכטיפשה יותר רוצה להוכיח לי' שיום אחד נ' תוכל לרדת עליה כמו שי' יורדת על נ' עכשיו. אבל אתם יודעים מה, כמו שאני מכירה את ב', ב' רוצה להיות האימא של הילדה הרזה, היא רוצה להיות זאתי שאמרה ראשונה שמאזני הכוחות ישתנו. ומה זה אומר לי? זה אומר לי שמשהו כאן ממש לא בסדר.
זה אומר לי שיש כאן חשיבות יותר מדי גדולה לנושא של הרזון והשומן. חלוקה ברורה מדי של קבוצות.
אם אתה רוצה להיות בקבוצה הטובה יותר, אתה צריך להיות רזה ומוכשר. אתה לא יכול להיות שונה, אתה חייב להיות כמו כולם. וב', עם האמירות המטומטמות שלה שמראות בבירור על תחרות בין ההורים על תואר 'האימא/אבא של הילד הכי-הכי-הכי-הכי טוב' רק מראה כמה שזה חשוב ונחוץ לכולם, להשתייך לקבוצה היותר טובה.
הרי כולם רוצים להיות בקבוצה הגדולה והיפה, שכולם בה צוחקים ויורדים על שאר הילדים. אף אחד לא רוצה להיות הילד שיושב בצד בשקט, אוכל ליקריש ומתפלל לאלוהים שהוא לא זה שהילדים בקבוצה השנייה צוחקים עליו. ולמה הוא בצד? כי הוא שונה. לא כי הוא מגעיל או רשע, אלא רק בגלל שהנתונים הפיזיים שלו והחברתיים שלו לא מתאימים לאלו שבקבוצה השנייה.
וזה מה שיש פה, בעולם הזה, בחברה הזאת.
אתה לא יכול להיות שונה, אתה לא יכול להתפתח לכיוונים שלך כי אז ירדו עליך ואתה תרגיש רע ומנודה. ואתה לא יכול להיות בטוח בשום דבר, כי אולי יקרה משהו שישנה את המעמד שלך וחס וחלילה תעבור לקבוצה הגרועה יותר.
כל כך חבל שזה מה שמניע את העולם עכשיו.
כל כך חבל שאין לנו את האומץ לבוא למישהו ולדבר איתו, או סתם לתת לו להרגיש שייך כי אנחנו פוחדים לאבד את המעמד שלנו. ובינתיים, כל האנשים הטובים והנחמדים מתבזבזים לנו, כי אנחנו מעדיפים להיות בקבוצה הטובה יותר, גם אם לא נעים לך שם.
ואני שונאת את זה. אלוהים יודע שהייתי מספיק זמן בקבוצה הפחות טובה ושרק לפני מספר זמן עברתי לקבוצה השנייה. אבל לא טוב לי שם. טוב כן טוב לי שם, אני לא עד כדי כך יהירה, יש לי חברות טובות והמון אנשים מכירים אותי ומדברים עליי לטובה, אבל אני שונאת את הבנות האלו, שיורדות על שאר הילדים מהקבוצה הפחות טובה, צוחקות עליהם ואחרי זה, שהן צריכות משהו הן מתחנפות ועושות כאילו שום דבר לא קרה ובעצם כולם כאן שווים. מה הבעיות בלבוא למישהי ולהגיד לה את האמת בפרצוף? את במילא בקבוצה הטובה יותר, מה את מפחדת? כולם כאן צבועים ופחדנים, אם אתה יורד על מישהו, שלפחות יהיה לך את האומץ ולא לדבר איתו, אם יודעים מה? לשנוא אותו בפומבי עדיף. לעשות חרם עדיף. אבל לבוא לאותו בנאדם ולתת לו אשליה של ביטחון ושל שוויון זה צבוע ומגעיל, ואם זה ככה, אני לא רוצה להיות בקשר איתם, אני לא רוצה להכיר אותם. אני רוצה להיות עצמי, כמו שאני, אמיתית והכול, מבלי לפחד שירדו עלי וינדו אותי.
רק חבל שזה לא באמת יקרה, זה קשה מדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sound