גלים
צוברים תאוצה
מתהווים לצורה
מלאת פאר ועוצמה.
כשהגל בשיאו,
שליט על הימים,
הוא מתחיל לדעוך.
ובעודו כמה לחוף מבטחים
להיספג בחול החם
הוא מתכווץ לאט.
מאבד מכוחו
מכבודו
מצורתו.
עד שסופו
בראשיתו.
קצף חסר משמעות על פני ים אין סופי של אדישות.
והחוף?
לנצח,
בלתי מושג.