המיתר פקע.
דווקא בתו
החיוני מכל,
כשהכל תלוי
במיתר הזה
הוא נקרע.
צלילים צורמים
מתפשטים ממנו
מהדהדים באולם
צורבים את נשמתי
כמו קרח יבש
מכסים את לבי
סימנים כחולים
שוברים עצמותי
במכות יבשות
לאט לאט
שוברים את רוחי.
ומאז, כמו מולד הירח
לעיתים את מופיעה
אבל לרוב נעלמת
ילדת ירח
קרה ורחוקה.
איש לא יודע עוד
מה בתוכך.
ליקויי החמה המועטים
לא יצילו אותך.
ולמרות הכל
אני עדיין
צריך
אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mahavishnu