היה לי הרבה מה לכתוב. אבל באמת שאין לי כוח.

הכל הצטמצם לנושא אחד, וזה קרה ביום ראשון;

בשבת בערב יצאנו לאכול ב'פריים' בתל אביב (הייתי מפרטת, ויש הרבה, אבל אמרתי נושא אחד, נו... בקטנה- היה כ"כ טעים שהיה שווה אפילו לסבול את הדוגמניות הערומות והמכוערות שמסתכלות עלינו כשאנחנו אוכלים מ-4 מסכים שונים בחדר)(אהה, ומזל טוב לסיון שהפכה 21 =))

למי שהזקין קצת עד שסגרתי את הסוגריים, אני אחזור על תחילת המשפט.

בשבת בערב יצאנו לאכול ב'פריים' בתל אביב, כך שלא ראיתי את תכנית הסולואים של כ"נ בזמן אמת.

ראיתי אותה ביום ראשון.

זו הייתה ההקדמה ועכשיו... הריגוש של יום ראשון (שנמשך כמעט כל יום במשך השבוע מאז):

איכות הצילום גרועה, והסאונד לא משהו

אבל כשראיתי את זה בלייב זה ממש ריגש אותי!

וגם אח"כ כשראיתי את זה עוד כמה וכמה פעמים.

למי שרוצה להבין על מה אני מדברת ומתעצל- תעבירו את הסמן ל-2:00 (בעצם זה מהסוף סופר כאן, לא? אם כן, תעבירו ל-4:00)

קיצצצצ חוץ מהעובדה שמשם היא ממש מתחילה להעצים את הקול שלה,

יש גם קטע ("לא נשאר לנו אלא ** לחבק את הצער") בדיוק איפה שהכוכביות האלו- שהיא עושה איזה אינפוף קטנטן כזה ופשוט מדהים! אני אתמול ניסיתי לעשות את זה כל הלילה, ונשבעת לכם שאני לא יודעת בכלל איך היא מגיעה לזה.

**עריכה**

זה בכלל לא אינפוף!! אני מדברת על אינפופים ואתם לא מתקנים אותי!

אם לא הייתי מסבירה למאי מה זה אינפוף, ומבינה שזה בכלל לא מה שהתכוונתי- גם לא הייתי שמה לב לזה!! שיו אתם לא בסדר, באמת!

קיצ, התכוונתי למשהו אחר, אני מנסה להזכר איך קוראים לזה אבל מעין השתנקות כזו של הקול. זה בכלל לא קשור לאינפוף! אבל יש לזה שם כזה... אני עוד אזכר!

קיצ, עכשיו הבנתם למה התכוונתי?

אם לא... תשמעו את הקטע ודי!

****

אני לא מתה על הכתיבה של שלמה ארצי, אתם יודעים את זה אם אתם קוראים פה, אבל יש לו כמה שירים ממש יפים, וגם הלחנים שלו בד"כ טובים.

והביצוע...הזה...של מיקה...לשיר הזה.... וואו! אני חושבת שרשמית השגתי לעצמי פייבוריטית לעונה הזו.

אז הנה המילים:

ירח- שלמה ארצי

מילים ולחן: שלמה ארצי.

וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי,

משליך גיטרה ואבי עלי צורח,

ואמי אומרת "זה החוטא שלי",

ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח.

וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי,

עוזב את הבית אל סיכוני הזמן,

כששאלתי אותך "האם תהיי לי לעולמים?"

ענית: "תביט לירח שם יש כבר אדם".

ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח,

מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר.

והם צרחו "תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו".

ורק אחד אמר:"ילד ילד עוד תוריד את הירח בשבילם".

היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם,

צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,

לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,

להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".

אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,

אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.

קשה לי להתרכז, כי יופייך עוד מהמם אותי,

קשה להגיד חבל או לומר אולי.

במקום זה אני רוקד וצועק לירח: "רד".

ומאשים את העולם בכאבי.

לפעמים אני שוכח, איך התחלתי מול ירח,

כשאתה שוכח כן, כן, אתה מסכן

יש גשם בשמיים אין ירח בינתיים,

וכשיצא נלך ביחד עד שנעלם.

היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם,

צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,

לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,

להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".

אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,

אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.

- - - - -

ואם נחזור לכ"נ-

התחלתי להעריך את נדב קדמון בעקבות הביצוע האחרון שלו ל'עומד על צוק' של היי פייב בגירסה אקוסטית מעולה, לרגע נראה היה לי שכך אמור היה להשמע השיר מלכתחילה (מילים: אייל דסאו, לחן: אייל שחר)

וממ"ב, כמובן... מעולה! למרות שלא היה לה סולו השבוע, אני כבר מחכה למחר.

יש עוד, אבל אולי אעשה פוסט כ"נ.

לא, זה לא נקרא פוסט כ"נ, זה פוסט 'הביצוע האחרון של מיקה הרי'.

אני רצה לראות מגרש ביתי, התחיל מזמן,

אערוך מאוחר יותר.

סוף שבוע נהדר =)))