כמה זמן ה' יתעלל בי....ברגשות שלי....ביגלל הרגשות שלי אני ניקרע לגזרים....אני אופטימי....אבל בפנים...אני סובל...כימעט כל יום....שיי....נימעס לי מזה.....אולי אני פשוט יסגר בבית...ואפגש רק אם חברים שלי....בערב....למה נאי צריך את כל הסבל הזה ל הראש שלי....למה אני מאושר...אבל האושר הזה חצי ריק....רק לסבול לסבול ולסבול.....אני גם אף פעם לא באמת רצוי...רק טובות עושים לי....אבל כשיש בעיה "פונים לאבי" אני הריי יודע הכל נכון? יש בעיה פונים אלי....אם 100000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 שאלות....כוסעמעמעמוק נישבר לי כבר.....אף אחד לא מבין אותי באמת....לאף אחד לא באמת איכפת....בתגובות בטח יהיה "דווקה כן איכפת" או ו "אני כן מבינ\ה אותך".....לדעתי הכל שטויות....בעולם הזה כל אדם לעצמו ולמישפחתו....למי שאיכפת מאחרים....לא יסרוד הרבה זמן אחרי הצבא....וזה מובטח....אז אני יודע שלא באמת איכפת לכם ממני.....אני רק עוד קוץ בתחת של העולם הזה......
עד עכשיו העידכון שלי....יום אהבה שמח לכם....לפחות שלכם הוא יהיה שמח.....וביכלל....תהיו מאושרים בחיים....אבל לא יותר מדיי...כי יש אנשים שמקבלים מזה אטרף....^^