לאורך השנים ילדתי עוד כמה "ילדים" בנוסף לאלו שגדלו אצלי ברחם ויצאו משם בדרך הטבעית (פחות או יותר, כמה טבעי נחשב הקיסרי?). ברשימת הנפשות הפועלות אפשר למצוא תנועה אחת לטובת איכות הסביבה (או לפחות הסניף הישראלי שלה), ספריית ילדים אחת שעומדת עד היום לתפארה ושאר פרוייקטים חשובים. האחרונה שבילדים הלא גנטיים שלי משתרעת על-פני 120 מ"ר, ומלאה באוצרות של יצירה ויופי. היא היא ה"קסם השימושי" שלי.
ישראבלוג רבה איתי בנוגע לתמונות שאני רוצה להעלות, אז עד שאצליח לפצח את זה - תצטרכו לדמיין...
בין לבין פרוייקטים אחרים, ילדתי, כאמור, גם שלושה צאצאים חוקיים. מאחר והם חלק משמעותי מחיי, הם בטח יצוצו גם כאן, בבלוג, אז הגיע הזמן להיכרות קצרה.
המתבגר - בן או-טו-טו 17, מה שאומר שכבר עברנו (בשלום, תודה לאל) 2 שיעורי נהיגה, והיד (וגם הרגל על הקלאץ') עוד נטוייה. למרות מה שעולה מהכינוי שלו, אין לי עליו באמת תלונות, והוא דווקא מתבגר ממש ידידותי לסביבה. האמת היא שהכינוי נדבק אליו יום אחד, כתגובה נקמנית, כשגיליתי שבסלולרי שלו אני מופיעה תחת הכותרת "הרודנית"... אני מקווה שזה הדדי - הוא לא ממש מתבגר טיפוסי ואני לא ממש רודנית... ואם אני טועה - תהיו בטוחים שהוא ינחת כאן ויגיב.
הפרופסור המפוזר - וכאן הכינוי דווקא תפור פיקס על בן ה-14 וחצי שלי, שדומה דימיון מפתיע להארי פוטר (נטול צלקת, תודה לאל), במיוחד לאיך שהארי נראה בכרזת הפרסומת של הסרט החדש, ומבלה את מרבית ימיו צמוד למחשב שבחדר שלו. ומאחר שהחדר הוא ממ"ד, ורוב הזמן הפרופסור לא טורח להדליק את האור, יש ימים שאני תוהה אם בעצם ילדתי פטריה, ובכלל לא שמתי לב...
הנסיכה - לפני חמש וחצי שנים היא יצאה אל אוויר העולם (בקיסרי, כאמור) וברגע שראתה את המצפים לה - הורים, אחים גדולים, סבתות, סבא ודודים - הבינה מייד שעם פמלייה שכזו היא בוודאי נסיכה. היא מתוקה, דעתנית ומנהלת את העולם - וזה מצליח לה. נסיכה, כבר אמרתי.
והאיש שאיתי - אין לי מילים בשבילו. חוץ מלומר שבלעדיו - לא הייתי אני...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
