הקטע הזה שאת מבינה איזו טעות עשית.

שפשוט בגדת.

שהרסת.

וההרגשה המזעזעת הזאת ששום דבר, אבל שום דבר, לא יכפר על מה שעשית.

כאילו גם מליון מעשים טובים ומעשי צדקה לא יכפרו על זה.

ורק שתדעו חברים, העונש הכי קשה והכי כבד על טעות, הן תחושות הצער, החרטה והאשמה. שום דבר אחר. בזה אף אחד פשוט לא יוכל להתחרות.