בימים אלה רק מתחדדת ומתעמקת אצלי תחושת הקושי והפחד מהמשך מהלך חיי באזרחות- פסיכומטרי, עבודה זמנית, החלטה מה אני רוצה פאקינג ללמוד בעתיד, המקצוע שיהיה לי לחיים, מציאת בן זוג וכ'ו. אני יודעת שהחשש מלבצע החלטות שגויות הוא גם גורם, בנוסף לכך שההחלטות הן חשובות. אני פשוט  מפחדת להתחרט ורוצה להוכיח לעצמי (כן, ואני לא אכחיש, וגם לכולם), שאני אהיה מוצלחת ביותר.

שלא נדבר על זה שמצבי הבריאותי לא הולך ומשתפר ואני ממשיכה לסבול עוד יותר.

אני רק רוצה כבר להגיע ליום שבו אני לפחות אדע מה אני לומדת וארגיש בלב שלם שזאת ההחלטה הנכונה ביותר. גם אם לא זה, שלפחות אני אהיה אחרי פסיכומטרי, וארגיש את ההקלה שאחריו.

יהיה טוב לא? לא שעכשיו רע.. פשוט ממש לא ברור.