אל תסתכל בקנגן אלה במה שיש בו- אל תסתכל בקנקן אלה במלצרית שמגישה לך אותו
כן, זה נכון כל מה שמעניין אותנו זה רק מראה חיצוני, מה היא לבשה, איך היא הלכה, ומה לעזאזל היא חשבה לעצמה שכהיא קמה בבוקר ולא הסתרקה, ההיא חייבת לעשות שפם, וההיא חייבת לעשות גבות ומשם כבר כל המחשבות שלנו נודדות- אולי היא בן אדם חכם וכריזמתי? אולי היא יצור שנון בעל דעות ופרספקטיבה לחיים? כל הדברים האלה כל כך לא מעניינים ואתנו כברו כבר שנים רושם ראשוני זה לא איך התנגת, אלה איך ניראת- בואו נודה בזה אף אחד לא ינהל שיחה מרתקת עם בן אדם שמריח לא טוב ומתלבש מוזר ובכללי נירהא לנו קצת הומלס.
זה נכון, גם אני עושה את זה... כמה שעות מהחיים שלי שרפתי בלשבת עם חברות ולהסתכל על אנשים שעוברים ברחוב, ולמתוח עלייהם ביקורת,כאילו אנחנו משטרת האופנע בכבודה ובעצמה, כי פשוט כשאנחנו הולכות ברחוב העולם צועק "שלמות".|
יש איזה סטיגמה מטומטמת שכל בן-אדם שמן או מכוער או שמן ומכוער או מצורע או בעל פגם טיבעי כולשהו, חייב להיות מצחיק או בעל איזשהי תכונה שמתעלה על כל המראה החיצוני הזה שלו.כמה פעמים בחיים אמרו לי שאם הייתי רזה- לא הייתי צ'וצ'ו, הרשו לי לגחך גם אם אני אהיה 30 קילו יותר אני אהיה מי שאני- רק עם הרבה פחות ביטחון עצמי וגם אם אני אוריד 20 קילו ( טוב אחי) אני עדיין אשאר אותו הבן אדם, הרי הוכח מדעית שהמוח ניזון מגלוקוז ולא משומן. אבל קבלו את ההפך אם הבחורה היא יפה ,תמיד תיהיה לנו את הנטייה לחשוב שהיא פוסטמה גמורה ויכולה לדבר רק על נעליים. אז מה יוצא לבסוף שאנשים שמנים ומכוערים צריכים להוכיח את עצמם פחות? או הם אלה שאומרים על הבחורות הצנומות והיפייפיות שהן פוסטמות... אוו שזאת דרך הטבע לאזן את עצמו?
אני לא מתפלא שאנחנו כאלה, אין מה לעשות מה שאנחנו רואים בטלויזיה זה מי שאנחנו רוצים להיות, אני למשל רוצה להתלבש כמו הבנות ב- "אחת שיודעת", להיראות כמוהן ואפילו להתחתן עם בחור אחד או שניים מהסט. כל מה שאנחנו רואים בטלויזיה זה בחורות בעלות מידות של שילב, יפייפיות מושלמות בעלות שיער גולש ועיניים חודרות שכל מה שבא לי לעשות, זה לדחוף להן איזה לאפה טובה רק כדי שהיא לא תמות מרעב ואני אלך לישון בתקווה שהבת זונה תשמין.והגברים כולם ספורטאים מצטיינים בחדר כושר, מתלבשים כאילו יצאו מאיזה מגזין אופנה, לא מקריחים, לא משמינים ולא ניהיים שעירים עם השנים. בואו נודה בזה גבר חלומותיינו ממש לא המוכר במכולת בעל המפרצים, כרס חודש חמישי ושיערות חזה וגב המבצבצות מהחולצה.
תכלס,כולנו שיחקנו בברביות וחלמנו להיות כמוה וכמובן שחלמנו להתחתן עם גברבר שרמנטי וחתיך ממש כמו קן. אבל לא יעזור בחיים לא ניהיה ברביות ורוב הסיכויים שגם בחיים לא נפגוש את קן. אבל ונגיד וקרו מקרים מעולם והיינו ברבי- זה לא היה מחזיק לעד וגם קן באיזשהו שלב היה מתיישב על הספה בתחתוני סבא וכל היום היה שותה בירה, מקריח קצת ומגדל שיער. כי זוהי דרך הטבע- לכן ילדים לכו ללמוד תעשירו את הידע שלכם, תיהיו אנשים טובים ותאכלו גזר...זה טוב לעיניים.
ותמיד תזכרו- יופי פותח דלתות אבל רק האופי מכניס אותנו פנימה.....כזה משפט של כונפות :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
