מסע בשלוליות של עומק ושטות

ביום ראשון אני טסה מפה לשלושה שבועות.

אלו יהיו שלושה שבועות של ניקוי ראש, חשבון נפש,

וטעינת מצברים מחודשת.

בתקופה האחרונה קרו כ"כ הרבה דברים, שאני כבר לא יודעת מי אני ואיפה אני נמצאת כרגע.

גמלתי בליבי החלטות רבות לשנה החדשה,

אולי אפילו יותר מדי.

ביום שישי חוויתי נשיקה ראשונה. זה היה מגעיל, זה היה נעים, זה היה מפחיד,

זה עשה לי פרפרים, ומאותו רגע אני לא מפסיקה לחשוב. זה לא לקח הרבה זמן,

שנייה בדיוק של משהו רטוב על השפתיים שלי, ונסוגתי אחורה- מבוהלת.

החלטה מס' 1- לתת לעצמי צ'אנס למצוא אהבה ולא לפסול אף אחד.

לדון כל אחד לכף זכות כמו שהייתי רוצה שידונו אותי.

לא לשפוט אנשים לפי מילים אלא לפי מעשים. ללכת עד הסוף עם הרצונות שלי.

כמה מזה באמת יתמשש אני לא יודעת, אבל אני שומרת על אופטימיות.

החלטה מס' 2- להאמין בעצמי ובדרך שלי.

לא לחשוש ולא להרגיש נחותה מאף אדם.

לא להתנצל על חוסר הניסיון, לא להתחרט על ההתנסויות, לא להשפיל ראש בפני אף אדם.

לא לרצות משהו בלתי מושג ואח"כ להרגיש עלובה רק כי בחיים לא הייתי יכולה להשיג את זה.

לדעת מה ניתן לשנות, לדעת מה אי אפשר לשנות, ולקבל את החוכמה בכדי להבדיל בין השניים.

אני כבר לא ילדה, ולכן עליי לנהוג כעת בהתאם.

מי יודע- אולי זו תהיה שנה מלאת חוויות ואושר?