אף פעם לא חשבתי שאני ממש אקום ואארגן משהו כזה.
30 איש נכנסים ועוברים בתוך הבית. חבורה יוצאת חבורה אחרת נכנסת.
החגיגות נמשכו מ-10 ועד 6 בבוקר.
בשיא הערב אנחנו במשחק לימבו בסלון עם מגב של ספונג'ה
(כישרון האילתור שלי תמיד היה יוצא דופן). אני לא מצליחה לעבור את הסיבוב השני.
כל כמה דקות מחיליפים דיסק במערכת כדי שכולם יהיו מרוצים.
יושבים אצלי בסלון אנשים שאף פעם לא ראיתי.
המרפסת הקטנה והמסריחה שלנו מאכלסת יותר מ-10 איש שיושבים וממש מתקשרים אחד עם השני.
מה שנרגילה וקצת וודקה עושות כדי לקרב בין אנשים.
לקראת שש בבוקר אנחנו יושבים בסלון,
עם מי שנשאר והתנחל ולא הבין את הרמז שאני רוצה לישון,
ואוכלים בורקס פיצה חם מהתנור.
המיטה נערמה במתנות באריזות יפות ומרשרשות.
בשש וחצי אחרי שפינינו כל ראייה מחשידה על מה שהלך פה הלילה,
אני פורשת למיטה.
ב-10 בבוקר אני שומעת צעקות מהמטבח. אבא גילה את בקבוק הוודקה בשקית הזבל השחורה.
אחרי כמה דקות של הסברים (בכל זאת מבקבוק של וודקה 30 איש לא יכולים להשתכר), אבא מתרצה.
תזכורת לעצמי- לא להשאיר בקבוקים ריקים בשקית הזבל אלא להחביא מתחת למיטה!
אין ספק- זה היה יומולדת 18 כשר למהדרין.
נתראה בשנה הבאה...