מסע בשלוליות של עומק ושטות

בביתי שלי, דירת חדר שכורה,

 אני אקח מסמר, ואתלה לי מראה.

 בכל בוקר אביט על עצמי,

 ואספור את השנים שנוספו על עורי.

 בביתי שלי אני אתפור כריות,

 ובכל כרית אשים מנת חלומות.

 כל בוקר אחייך בעודי פותחת חלון,

 ואז אדע שהתחיל לי היום.

 בביתי שלי אזיל דמעה,

 דמעה אחת רכה וחמה.

 איש לא יגיד לי איך ומתי,

 עד שאצעק כבר די.

 בביתי שלי אקח את הגיטרה,

 ואזייף שירים אל תוך הלילה.

 בלילות אביט לי בכוכבים,

 ואתפלל לימים יותר טובים.