מדוע העולם מקום כל כך נוראי? האם שווה בכלל לחיות בעולם שבו בני אדם מתים מדקירות סכינים וממחלות נוראיות, בעולם קר ועצוב כמו העולם שלנו? האם כדאי לעבור את כל הסבל שהחיים מעניקים לנו כדי להמשיך לחיות, אם אפשר למות ולא לסבול יותר לעולם? מדוע החיים כל כך קצרים? מדוע העבר מת והעתיד לא יכול להיות כמו העבר? מדוע יש בינינו אנשים שגורמים לאנשים אחרים לשנוא את החיים? למה אי אפשר לתקן כל נזק שנגרם לנו בילדות, ולמה אני צריך להיות כל כך חזק כדי להמשיך לחיות? מה קורה לנו כשאנו מתים? האם שווה "לקחת את הסיכון" ולמות בתקווה שהעולם הבא שאליו נגיע יהיה מקום טוב יותר?
האם כל האנשים שעוזבים אותנו כשהם מתים ממשיכים להיות לצידנו? והאם המוות הוא דבר סופי, כמו חור שחור שאין בו כלום? האם כשאנחנו מתים אנחנו נולדים מחדש בעולם הזה, רק בתור יצור אחר?
האם יש דרך שבה אוכל להיות מאושר ולא לחשוב את כל המחשבות האלה?