אז אחרי שחלום אחד התגשם והתנפץ בו זמנית כשיש לי שיר מוקלט אבל הדבר היחיד שהסקתי ממנו הוא שיש לי על מה לעבוד עם השירה גם אחרי כל הזמן הזה, נעבור לנושא הרבה יותר עמוק.
מאז שהפסקתי לצפות בפורנוגראפיה, ואף לעשות עם עצמי כל מיני דברים שבדרך כלל באים עם זה, מין-זמין הרבה פחות מעניין אותי, לפחות במובן הפיזי של הביטוי. פחות מחפש את זה, פחות מייחס לזה חשיבות. החיפוש תפס כיוון אחר לגמרי, רדיפה אחרי משהו הרבה פחות מוחשי ומוגדר, שהרבהיותר קשה למצוא בעולם הזה. השם הכי מתבקש בשבילו הוא "זיוני שכל", אבל כמו שאמרה בחורה אנונימית בריאליטי לא מוצלח ובהטייה אחרת, אני צריך לתנות אוהבין.. שכלית. מדובר על ההרגשה שהרעיונות, תפיסת העולם של הבן אדם, השפה שלו וההתנהגות שלו גורמים לך להרגיש דברים. לרצות להגיב. וכמו בסקס אמיתי, אחד הדברים הגדולים באמת הוא ההרגשה שהוא מוציא את ההתנהגות וההתבטאויות האלה ממך. עוזר לך להגיע לשיא המנטאלי-ורבאלי-אמוציונאלי-סוציוקומפיטנטי שלך. האדם שאיתו, אתה מי שאתה רוצה להיות. וזה יותר גדול ועוצמתי מ"להיות מי שאתה".
אני מרגיש כמו פילוסוף לדיני אהבה. מקווה להצליח לייצר את זה, לפתוח את הראש שלי לזה כדי שזה באמת יעבוד.
אני דיי חושש למה שיקרה אם לא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
