מחר יוצאים לקורס מסכם.

אני יוצאת עם טלרז ואורי.

ואני חושבת שממש יהיה לנו כייף.. כי אני אוהבת את שניהם, ומסתדרת איתם מצויין..

ויהיה כיף, למה שלא יהיה?

זה סתם מרגיש לי שאני חייבת להישאר עכשיו קרוב לבית.

אחרי המסכם יש יומיים בבית ואז יוצאים למחנה קיץ.. וזה ל-9 ימים אינטנסיביים. אני מקווה שאני אהנה..

אני מרגישה את החופש הזה הולך ומסתיים, ולא הספקתי כמעט לעשות כלום.

יש כל כך הרבה דברים שאני מצפה להם.

אני כבר מתה לדעת מה אני הולכת לעשות שנה הבאה בצופים,

ועם איזה צוות אני אהיה,

ומי יהיה איתי בכיתה,

ואם אני אהיה עם האנשים שאני אוהבת,

ואכיר אנשים שאני אוהב,

ואם יהיה לי עצוב, ואם יהיה לי שמח,

 ואם אני אהנה ממה שאני אעשה,

ואם אני אצחק או אבכה,

או אתאכזב מאנשים,

אולי אבכה מאנשים,

או אתגעגע עליהם,

 או שהם יגרמו לי לשמוח.

זה כל כך מבלבל.

ראיתי מה שעברתי כל השנה הזאת, ובעצם, כל הזמן קורים לנו דברים, וזה פשוט עצוב להסתכל אחורה.. אני אפילו לא יודעת למה. כי אם טוב לי עכשיו, אז אני רוצה שזה ימשיך..

אחרי כל הלחץ הזה, אני בטח אנשום לרווחה, ואני רק אקווה שהאנשים שאני אוהבת עדיין ישארו איתי, אחרי כל הטירוף הזה.

כל הזמן הזה אני מפחדת שיקרה לי משהו, מן פחד נוראי כזה שלא עוזב אותי.. אם אני אפצע מבחינה פיזית, או שיקרה לי משהו מבחינה נפשית.. זה ממש מפחיד אותי, וזה עוד יותר מגביר את הצורך שלי להיות עכשיו בתקופה הזאת קרוב לבית.

באמת שהכל טוב.. אני מתקרבת קצת למשפחה שלי.. ובאמת זו תקופה יפה..

החופש, ועם זאת גם העשייה הבלתי פוסקת.. הכל פשוט טוב.

היינו במסיבת פיג'מות אצל יוב וכל כך נהניתי! והיה לי הכי כייף בעולם! וזה באמת מרגיש יותר כמו חופש ויותר חופשי..

ויותר כייף למרות שעדיין לחוץ אבל אני צריכה את זה בשביל השקט הנפשי שלי.

ויש לי הרכב, שאני ממש ממש אוהבת, ואני רק מחכה לחזרה כל פעם. ואני אוהבת את האנשים, ואני עם מורי וזה באמת כל כך כייף!

ואני מוקפת באנשים שאני כל כך אוהבת!3>

אני וקרנץ'

פוסט הבא- תמונות מהמסיבת פיג'מות אצל יוב (:

שיהיה לכולם חופש כייפי, ותהנו תהנו תהנו!

אוהבת,

מיכל.